כי במהלך הנאום הבלתי נשכח הזה, טראמפ עשה את עבודתם של משרד הביטחון, משרד החוץ ומשרד ההסברה – כולם גם יחד. אין לדעת במדויק למה התכוון הנשיא כשאמר לעיתונאים המתלווים אליו: “מעבר למה שנחתם על הנייר, יש בהסכם לסיום המלחמה לא מעט דברים שסוכמו בעל פה, ושעליהם ניתנה התחייבות בעל פה.” על מה בדיוק התחייב נתניהו שלא נכתב במסמך – אולי נדע בהמשך, אולי נגלה בשטח.
אחרי היום יוצא הדופן הזה צפויים לנו ימים נוצצים קצת פחות. יעמוד לפתחנו משא ומתן קשה וקשוח על עתידו של חמאס, עתידה של עזה ועתיד השליטה בה. הסכמות עדיין לא נראות באופק, אלא אם כן – בין השורות – הדיל שבעל פה הוא “הסכמות בשקט תמורת משהו אחר”, שעליו נתניהו וטראמפ מרמזים זה זמן.
נשיא אינדונזיה אמנם לא ינחת כאן בצאת החג. הוא אמנם נשא נאום פרו־ישראלי באו״ם, והיה קרוב מאוד לחתום על הסכמי הנורמליזציה לפני 7 באוקטובר 2023, אך כיום תדמיתה של ישראל בעיני עמו של הנשיא קשה מדי לביקורים רשמיים. וזה בדיוק האתגר שעליו דיבר הנשיא טראמפ: להשיב לישראל את הלגיטימציה הבינלאומית שנפגעה קשות אחרי שנתיים של מלחמה. “העולם גדול וחזק, וחשוב לישראל להיות ביחסים טובים איתו", ניסח טראמפ – אדם שמבין דבר או שניים בניהול תדמית עולמית.
השבחים שחילק לישראל לא היו רק מחוות נימוסין בתגובה לקבלת הפנים המלכותית שאורגנה לו בירושלים. טראמפ השתמש בשיטה האמריקאית הקלאסית – לא המצאה שלו בלבד, אלא גם של ממשלים דמוקרטיים: לקבוע עובדות במילים, בתקווה שהמציאות תתיישר אחריהן. בכך תרם טראמפ לשיקום המדיני של ישראל יותר מכל משפיען שמשרד החוץ משלם לו עבור קמפיין תדמית ברשת.
ולא פחות חשוב – ואולי אף יותר – בנאום הזה תרם טראמפ תרומה משמעותית לכושר ההרתעה הישראלי. המסר המרכזי, שנועד לאוזני כל גורם במזרח התיכון, היה ברור: ארצות הברית, המדינה החזקה בעולם, ניצבת מאחורי ישראל. היא סיימה את המלחמה בעמדה גבוהה וחזקה, לא מתוך חולשה או התרוקנות משאבים.
אולי חמאס לא חוסל כליל (ואולי זה רק פרומו לשלב ב’ של ההסכם), אבל כושר ההרתעה הושג בהחלט. ישראל העבירה מסר לכל מבקשי רעתה – גם אם לא כולם באזור מתים עלינו או מתפללים לשלומנו חמש פעמים ביום – לא כדאי לנסות את שיטת סינוואר ודף. זה נגמר רע, תראו את עזה, תבדקו בוויקיפדיה איך הסתיים גורלם של אדריכלי ה־7 באוקטובר.
את ההרתעה הזאת השיגה ישראל במחיר כבד וכואב: שנתיים של מלחמה, מאות הרוגים, אלפי פצועים, ועשרות אלפים המתמודדים עם פוסט־טראומה. ובכל זאת, דבריו של נשיא ארצות הברית חיזקו את ההישג הזה. רק על כך – מגיעות לדונלד טראמפ מחיאות הכפיים הבלתי פוסקות שבהן כיבד אותו משכן הכנסת.
התרעות פיקוד העורף