הצעת החוק עברה ברוב של 32 תומכים מול 9 מתנגדים, לאחר שחברי עוצמה יהודית, הציונות הדתית, כל חברי אגודת ישראל ואף ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד הצביעו בעד - בניגוד למשמעת הקואליציונית. קולו של אדלשטיין הכריע את ההצבעה. בליכוד רוב הח"כים נעדרו מהמליאה, בהתאם להנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא להשתתף בהצבעה. זמן קצר לאחר מכן, הגיב אדלשטיין: "הצבעתי עכשיו במליאת הכנסת בעד החלת ריבונות ביהודה ושומרון. דווקא בעת הזו, ריבונות ישראלית בכל חבלי מולדתנו, היא צו השעה. כמי שנלחם למען ארץ ישראל לכל אורך שנותיי בבניין זה ומתוך אמונה ברורה בצדקת דרכנו, אני קורא לכל הסיעות הציוניות להצביע בעד".
לפי ההצעה, ישראל תספח באופן מיידי את מעלה אדומים ותכיר בה כחלק בלתי נפרד משטח הריבונות הישראלית. ליברמן טוען כי “מעלה אדומים היא קונצנזוס ישראלי מוחלט” וכי “הגיעה העת לעגן זאת גם בחוק”. הצעתו, לדבריו, “לא פוליטית אלא ציונית - כי מי שמתנגד לסיפוח מעלה אדומים מתנגד לרעיון הציוני כולו”.
אלא שבקואליציה ההצעה הזו נפלה כמו פצצה. נתניהו הורה ליו״ר הקואליציה, ח״כ אופיר כץ, להנחות את חברי הליכוד שלא להשתתף בהצבעה ולא להביע עמדה רשמית. “ריבונות לא עושים באמצעות חקיקה של אופוזיציה, ובטח לא בתזמון שבו אנו פועלים עם ידידינו האמריקנים להשגת מטרות המלחמה,” הבהיר כץ. “יחד עם זאת, הובהר לי שיש חברים בקואליציה שלא מעוניינים להצביע נגד — ולכן עמדת הליכוד היא להיעדר מההצבעה".
בקואליציה לא מדובר רק בחוסר נוחות - אלא גם בהתנגדות של ממש. ב“דגל התורה” וב“אגודת ישראל” הודיעו כי יתנגדו להצעת החוק. אולם, יו"ר אגודה, ח"כ גולדקנופף הודיע כי יתמוך. “המהלך הזה מסכסך אותנו עם העולם ובעיקר עם ארצות הברית”, אמרו גורמים במפלגה. מבחינתם, מהלך סיפוח, ולו סמלי, בעיתוי הזה - ימים ספורים אחרי ביקור טראמפ ובזמן ביקור ואנס - עלול לגרום לסדקים בתיאום הביטחוני עם וושינגטון ולפגוע בתהליך המדיני הרגיש שמובילים הממשלים.
מנגד, בציונות הדתית ועוצמה יהודית דווקא נשמעו קולות תמיכה. ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ אמר בשיחות סגורות כי “אין סיבה שהימין יפחד מעצמו - החלת ריבונות במעלה אדומים היא מהלך מתבקש, וישראל צריכה לקבוע עובדות בשטח”. בכירים אחרים בקואליציה העריכו כי אם ההצעה תגיע להצבעה, ייתכן שחלק מחברי סיעת הליכוד או הציונות הדתית יפרו את המשמעת ויתמכו בה.
בישראל ביתנו רואים במהלך הזה הזדמנות להכניס את הקואליציה למלכוד מדיני ופוליטי. “זו לא הצעת חוק פרובוקטיבית – זו הצעת חוק של אחריות לאומית,” אמר ליברמן בשיחות עם עיתונאים. “כולם יודעים שמעלה אדומים תהיה חלק מישראל בכל הסדר עתידי, אז למה לא לומר את זה בפה מלא?”
העיתוי שבו בחר ליברמן אינו מקרי. ההצעה נולדה במקביל למשבר הקואליציוני סביב חוק הגיוס, כאשר הקואליציה משכה את כל הצעות החוק שלה מהמליאה. מאחר שמדובר בהצעת חוק פרטית של האופוזיציה – הקואליציה אינה יכולה למשוך אותה. “ליברמן מנצל חוכמה פרלמנטרית פשוטה – הוא מעלה נושא שמחייב את כולם לבחור צד, דווקא כשהקואליציה חסרת רוב,” אמר גורם בכנסת. מאחורי הרטוריקה הציונית והאותנטית של ליברמן מסתתר גם מהלך פוליטי מחושב. הצעת החוק הזו מעניקה לליברמן סדר יום לאומי שמאלץ את נתניהו, סמוטריץ׳ והחרדים להתמודד עם שאלת הזהות של הממשלה.
הצעת החוק של ח"כ אבי מעוז (נעם) להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון עברה היום (רביעי) בקריאה טרומית ברוב של 25 תומכים מול 24 מתנגדים - למרות התנגדות ראש הממשלה. חברי הכנסת של עוצמה יהודית, הציונות הדתית, ישראל ביתנו וכמה מחברי הליכוד הצביעו בעד. לעומת זאת, חברי יש עתיד נכנסו למליאה ברגע האחרון והצביעו נגד, אך לא הצליחו להפוך את התוצאה. רוב חברי סיעת הליכוד נעדרו מההצבעה, בהתאם להנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מדובר בהצעה בעלת משמעות סמלית אך נפיצה מדינית, הקובעת כי “המשפט, השיפוט, המינהל והריבונות של מדינת ישראל יחולו על כל מרחבי ההתיישבות ביהודה והשומרון”. כעת היא תועבר לוועדה לקראת דיון נוסף, בעוד בקואליציה מנסים לצמצם את הנזק המדיני מול וושינגטון.
הדיון מתקיים ברקע של מתיחות פוליטית: חצי שנה לאחר שהוטלו סנקציות נגד שרים בממשלה ללא תגובה רשמית, ובצל "צונאמי" של הכרה חד־צדדית במדינה פלסטינית, שלדברי נתניהו אמורה הייתה לזכות בתגובה מידית מישראל. בנוסף, ברקע הרחבת הסכמי אברהם - שבהם הציונות הדתית רואה ערך של "שלום מתוך עוצמה" - גוברת הקריאה לקבוע עמדה ברורה שלפיה הבסיס להסכמים הללו הוא ניתוק מהשקר הפלסטיני.
נתניהו פנה אל מעוז בניסיון לדחות פעם נוספת את הדיון בחוק, אך מעוז הגיב בחדות ובציניות מרומזת: “מתוך כבוד והערכה גדולה לראש הממשלה, אני נאלץ לסרב לבקשתו... מדינת ישראל היא מדינה ריבונית – ועכשיו הגיע זמן ריבונות".
הצעת החוק של מעוז קובעת כי “המשפט, השיפוט, המינהל והריבונות של מדינת ישראל יחולו על כל מרחבי ההתיישבות ביהודה והשומרון”. לפי דברי ההסבר, “בשנת ה־77 לתקומתה של מדינת ישראל, ולאחר 58 שנים לחזרתו של עם ישראל לחבלי מולדתו ההיסטורית... מוצע להחיל את חוקיה וריבונותה על מרחבי ההתיישבות ביהודה והשומרון כדי לקבע את מעמדם כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל".
התרעות פיקוד העורף