על פי דברי ההסבר להצעת החוק, "מיום הקמתה, נבנתה מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי וככזו ביקשה להעניק לכל יהודי את הזכות לעלות אליה ולקבל אזרחות. חוק השבות, התש"י–1950 (להלן – החוק), שאושר בראשית ימיה של המדינה, ביטא חזון זה. עם זאת, החוק המקורי נמנע מלהגדיר באופן מפורש מיהו "יהודי", מה שהותיר את השאלה פתוחה לפרשנות".
עוד נכתב כי "בסופו של תהליך ההתייעצות, ולאחר קבלת מגוון רחב של תשובות, התקבלה הכרעתו של בן-גוריון, שהשתקפה בהוראות משרד הפנים מ-1 בינואר 1960. הוראות אלה, שקבעו את מדיניות הרישום הרשמית של המדינה, קבעו כי 'יהודי' הוא מי ש'נולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה'. הוראות אלו היוו את הקו המנחה שהוביל את מדיניות הממשלה בנושא במשך שנים".
על פי דברי ההסבר, "הצעת חוק זו באה לעגן בחוק את המורשת ההיסטורית של הכרעת בן-גוריון, על ידי הוספת המילה "כהלכה" להגדרה 'יהודי'. הניסוח 'כהלכה 'מבקש להבהיר, באופן חד-משמעי, כי המדינה מכירה בגיור שנעשה על פי פסיקת ההלכה היהודית המסורתית, כפי שנקבעה במשנה, בתלמוד ובמסורת ישראל לאורך הדורות. הוספת מילה זו תשים קץ למחלוקת המתמשכת ותבטיח שההגדרה הממלכתית ליהדות תישאר נאמנה למורשת ששמרה על זהותו של העם היהודי במשך אלפי שנים".
הטענה בדברי ההסבר היא כי "הצורך בעיגון ובהסדרת הסוגיה עולה גם מפסיקתו של בית המשפט העליון ממרץ 2021, שהביע במפורש את דעתו שמן הראוי שההסדרים בבעיה העקרונית ייקבעו על ידי המחוקק. תיקון החוק המוצע נדרש כדי לעגן בחקיקה את העקרונות שקבע בן-גוריון, מתוך הבנה שהכרעה של המחוקק היא ההכרעה הראויה לסוגיה היסטורית זו. תיקון מוצע זה מבטא חזרה לעקרונות שקבעו מקימי המדינה והוא הכרחי למען אחדותו של העם היהודי הן בישראל והן בתפוצות".
התרעות פיקוד העורף