תחילה התייחס ביטון לפעולות שישראל נוקטת להשבת רן גואילי ולחשיבות הלחץ הישיר על חמאס: "זה חלק מהמכלול של המהלכים שישראל עושה כדי להשיב הביתה את רן גואילי, ואם יש צורך בהבאת פעיל כזה או אחר, או איסוף מודיעין בצורות כאלו ואחרות לגבי רן גואילי, זה מה שצריך לעשות. אני לא רואה אינטרס של חמאס בהחזקתו של החלל. יכול להיות שיש פה בעיה בתפר בין הג'יהאד האסלאמי לבין חמאס. יש לישראל מנוף אדיר על חמאס. לחמאס יש אינטרס לעבור לשלב ב', וישראל צריכה להתעקש שאין מעבר לשלב ב' עד שלא משיבים הביתה את רן גואילי. זה המהלך הכי משמעותי ואסור לוותר עליו, אפילו אם יהיו לחצים מהאמריקאים לדחות את האירוע או לאפשר לחמאס לטפל בזה בהמשך, ישראל צריכה להתעקש".
בהמשך, התייחס להערכות שקדמו להסכם האחרון וליכולת של חמאס להשיב חטופים וחללים: "אני חושב שבמהלך החודשים שקדמו להסכם האחרון, וגם עם חתימת ההסכם האחרון, היו כאלו שפקפקו והדהדו מסרים שחמאס לא ישיב לעולם את כל החטופים החיים, שהוא יחזיק אצלו איזה חמישה, והוא לעולם לא ישיב את כל החללים. אני היחיד שאמרתי שהוא ישיב את החטופים החיים והחללים. גם בידי ישראל לא היה כלל מידע על חטופים שחמאס יכול היה לומר 'כן, אני לא יודע עליהם שום דבר', וגם על אלו שחשבנו שיש עליהם איזשהו מידע, חמאס השיב אותם".
לטענתו, יש הצדקה ללחץ הישראלי: "אין אינטרס לחמאס להחזיק את רן גואילי, אבל יש בעיה עם הג'יהאד האסלאמי, ולכן טוב עושה ישראל שהיא לוחצת בהקשר הזה עם המנוף היחיד שיש לה. אני לא רואה אינטרס שלהם להחזיק אותו".
ביטון ניתח מבחינה אסטרטגית את החלופות האפשרויות בעזה, והזהיר מהתחזקות חמאס: "חמאס מתחזק, כי המעבר מחתימת ההסכם לתוכניות לגבי השלב השני משרת את חמאס. בפני ישראל יש שתי אלטרנטיבות, כוח רב-לאומי שיפרק ויפרז את חמאס - שלא יגיע. לא יהיה כוח בין לאומי כזה או אחר שיתעמת עם חמאס, ובטח לא יפרק אותו. האלטרנטיבה הראשונה היא ציר קטאר-טורקיה, שישמחו מאוד להיכנס לרצועה ולחזק את חמאס, כי זו אותה משפחה, האחים המוסלמים".
לסיום, הציג חלופה לעתיד הרצועה: "זה ציר של סעודיה ואמירויות. נכון, הרשות הפלסטינית זה לא הדבר הכי טוב שיכול להיות, היא צריכה לשנות את אופייה ודרכה. אבל ניתן לעשות את זה באמצעות המצרים והסעודים, שהם האויבים של הקטארים והטורקים. זו האופציה היחידה, או זה, או לקבל את חמאס".
התרעות פיקוד העורף