במרכז ההליך עומדות כמה עתירות, שאוחדו לדיון אחד, ובהן מתבקש בית המשפט להורות לראש הממשלה בנימין נתניהו להפעיל את סמכותו ולהעביר את בן גביר מכהונתו. העותרים טוענים כי התנהלותו של השר פוגעת פגיעה שיטתית בעצמאות המשטרה ובאופייה הממלכתי והא- פוליטי, בין היתר באמצעות התערבות בסמכויות פיקוד, מינויים ושיקול דעת מבצעי. מנגד, בן גביר טוען כי מדובר במהלך פוליטי במסווה משפטי, שנועד לעקוף את הכרעת הבוחר.
המשמעות של צו על תנאי, אם יינתן, היא העברת הנטל לראש הממשלה להסביר מדוע אין מקום להפעיל את סמכות הפיטורים או לנקוט צעד אפקטיבי אחר שיביא להפסקת הפגיעה הנטענת. מדובר בעמדה חריגה, המעוררת מתיחות פוליטית ומשפטית חריפה, נוכח המשמעויות החוקתיות של התערבות שיפוטית בסוגיית כהונתו של שר מכהן.
בתשובתו תוקף בן גביר חזיתית את עצם מעורבות היועצת המשפטית לממשלה בהליך וטוען לניגוד עניינים מובנה, על רקע קריאותיו הפומביות והמתמשכות לפיטוריה מאז הקמת הממשלה. עוד הוא מדגיש כי אין נגדו כל הליך פלילי, בדיקה או דו"ח ציבורי, וטוען כי בהיעדר תשתית כזו אין בסיס לעתירות.
בתשובתו לבית המשפט טען בן גביר: "השר לביטחון לאומי, קרא בפומבי לפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה מיום הקמתה של הממשלה המכהנת, והמשיך לקרוא לכך, באופן מתמשך עד היום הזה".
בהמשך כתב: "מן האמור עולה כי לקבל תרחיש בו נחקרת פוטנציאלית תגיש לבית המשפט עמדה משפטית בשאלת כהונתו של השר האמון על משטרת ישראל, שר אשר קרא לפיטוריה למן היום הראשון של כהונתו". אז טען שאין בעתירה כלום: "בענייננו הרשעה אין, כתב אישום אין, הודעה על הגשת כתב אישום אין, חקירה אין, בדיקה אין, דו"ח ציבורי אין - אזי עתירה מניין?!"
התרעות פיקוד העורף