עוד הוסיף כי "השלב השני מקים ממשל פלסטיני טכנוקרטי זמני בעזה - הוועדה הלאומית לניהול עזה (NCAG) - ומתחיל בפירוז מלא ובשיקום הרצועה, ובראש ובראשונה פירוק נשקם של כל גורמים חמושים שאינם מורשים. ארצות הברית מצפה מחמאס לעמוד במלוא התחייבויותיו, לרבות השבתו המיידית של החטוף האחרון שאינו בין החיים. אי־עמידה בכך תוביל להשלכות חמורות".
בסיום ההודעה טען: "חשוב לציין כי השלב הראשון הביא סיוע הומניטרי היסטורי, שמר על הפסקת האש, הביא להשבת כל החטופים החיים ולהחזרת שרידיהם של עשרים ושבעה מתוך עשרים ושמונה החטופים שנהרגו. אנו מביעים תודה עמוקה למצרים, לטורקיה ולקטאר על מאמצי התיווך החיוניים שלהן, שאפשרו את כל ההתקדמות שהושגה עד כה".
השיחות התקיימו בהשתתפות נציגים פלסטינים ובהובלה מצרית, כחלק ממאמץ רחב יותר של קהיר לעצב מנגנון מעבר שלטוני ברצועה, שיאפשר את יישום השלב השני בתוכנית האמריקנית - שלב המתמקד בשיקום, ייצוב אזרחי והנחת תשתית להסדר מדיני עתידי. מצרים נתפסת כמתווכת המרכזית בתהליך, תוך תיאום עם גורמים אזוריים ובינלאומיים, ובראשם ארצות הברית.
הרכב הוועדה, כפי שגובש בשיחות, נשען על דמויות מקצועיות מתחומי הניהול האזרחי, הכלכלה, ההנדסה והשירות הציבורי. לפי מקורות המעורים בפרטים, אין מדובר בממשלה במובן הפוליטי, אלא במנגנון ניהולי זמני שתפקידו להבטיח תפקוד אזרחי בסיסי ברצועה, ולהוות כתובת אחת מתואמת מול הקהילה הבינלאומית והגורמים המממנים את תהליך השיקום.
הקמת הוועדה נתפסת גם כמהלך בעל משמעות פוליטית רחבה יותר, כחלק מניסיון לבנות מסגרת שלטונית חלופית בעזה, שתאפשר בהמשך חזרת הרשות הפלסטינית לזירה, או לכל הפחות יצירת רצף מוסדי בין הרצועה לרש"פ.
טכנוקרטים בלי חמאס? מאחורי הקלעים של השליטה בעזה
עם זאת, היעדר זיקה גלויה לחמאס אין פירושו היעדר תלות בו. מאז 2007 שלטה חמאס ברצועת עזה באופן אוטריטרי, וכל גופי החברה האזרחית, המוסדות המקצועיים והארגונים הלא-ממשלתיים פעלו אך ורק בכפוף לאישורו ולסמכותו.
בנוסף, מרבית חברי המועצה משתייכים לחמולות גדולות ומשפיעות ברצועה, שחלקן מזוהות כיום באופן מובהק עם חמאס ומהוות חלק ממארג הכוח החברתי שעליו נשען שלטונה.
מנקודת מבטה של הרשות הפלסטינית, המועצה אמורה לשמש מנגנון מעבר וגשר מוסדי שיאפשר לה לשוב ולהשתלט בהדרגה על הרצועה במהלך תהליך השיקום. הרשות רואה בתהליך זה הזדמנות לחיזוק הלגיטימציה הבינלאומית שלה, בדרך לחידוש המהלך המדיני ואף להכרזה על מדינה פלסטינית.
בהקשר זה, האינטרס המרכזי של חמאס איננו ניהול המרחב האזרחי כשלעצמו, אלא שימור המונופול על הכוח הצבאי והסרת נטל הממשל האזרחי מעל כתפיה - כל עוד אין בכך כדי לסכן את שלמות הזרוע הצבאית או לאפשר הקמת כוח ביטחוני אלטרנטיבי שאינו משרת את האינטרסים שלה.
לפיכך, גם אם המועצה מוצגת כגוף טכנוקרטי וא-פוליטי, ניתן להעריך כי מאחורי הקלעים תמשיך חמאס להשפיע על ניהול חיי היומיום ברצועה. בפרט, היא עשויה לעשות שימוש בפעילות המועצה ובמנגנוני השיקום לצורך הזרמת משאבים וכספים, תוך הסתייעות בקטר ובטורקיה כמתווכות מרכזיות, מתוך כוונה להבטיח את שרידותה הפוליטית והארגונית ולשמר שליטה עקיפה על התהליך.
לטענתה, "גם מעבר רפיח עוד לא נפתח למרות הלחצים כי אנחנו מתעקשים על רני.המאמצים להשיב את רני מבוצעים גם בתחום המודיעיני, גם המבצעי וגם במגעים עם המתווכות. יש לנו דרישות חד משמעיות מהחמאס כי העברנו מידע מודיעיני ודברים שדרשנו עוד לא קרו. לכן כל דבר שצפוי לקרות לא ישפיע על המאמצים ועל הדרישה להשיב את רני".
התרעות פיקוד העורף