המינוי אושר במשאל טלפוני, שנערך היום במהלך ישיבת הממשלה. על פי ההחלטה, אייכלר ייכנס לתפקידו עם מסירת כתב המינוי לכנסת ופרסום הודעה רשמית ברשומות. עד כה לא כיהן סגן שר במשרד התקשורת, והמינוי נועד לחזק את עבודת המשרד ולסייע לשר הממונה בניהול תחומי אחריותו.
בעקבות המהלך, ביש עתיד העבירו ביקורת קשה על הקואליציה: "בתקציב האחרון, הממשלה קיצצה מהרשות לניצולי שואה: 3.3 מיליון ש״ח עלות משרדו המומצא של סגן השר המשתמט שקרא לישראל ״מדינת אויב״, 3.5 מיליון ש״ח סדרי עדיפויות של עוכרי ישראל ומפקירי המשרתים".
עלות המינוי מוערכת בעד 3.5 מיליון שקל לשנה, הכוללים שכר והוצאות נלוות, וכן הוצאות אבטחה - ככל שיידרשו - שימומנו מתקציב משרד ראש הממשלה. בממשלה ציינו כי יישום ההחלטה כפוף לדיני התקציב ולהוראות חוק יסודות התקציב.
על פי החוק, סגן השר יפעל במשרד התקשורת בהסמכת ראש הממשלה ויהיה כפוף לשר הממונה. הודעה על המינוי תפורסם כנדרש, בהתאם לחוק הממשלה.
מינויו המהיר של אייכלר נועד לשרת את המאמץ הקואליציוני לפלג את סיעת אגודת ישראל, לחזק את חברי הכנסת שיתמכו בחוק הגיוס, ובכך להבטיח רוב לאישור החוק - ובהמשך גם להעברת תקציב המדינה. אייכלר צפוי להיות החבר היחיד מבין נציגי המפלגות החרדיות שיצטרף לממשלה בשלב זה.
המהלך מגיע בעיתוי רגיש במיוחד, כאשר הממשלה נדרשת לקדם את חוק הגיוס - סוגיה המעוררת מחלוקת חריפה בתוך הציבור החרדי ובקרב חברי הקואליציה. על פי הערכות בסביבת נתניהו, לעת עתה הרוב בעד החוק אינו מובטח, בראש ובראשונה בשל הלך הרוח בקרב ההנהגה הרוחנית של מפלגת אגודת ישראל.
לפי גורמים פוליטיים, הבחירה למנות את אייכלר דווקא לתפקיד סגן שר, ולא לשר מן המניין, נובעת משיקולים קואליציוניים ופרוצדורליים, ולא משינוי סדרי עדיפויות במשרד התקשורת עצמו. במקביל, המהלך מאפשר חיזוק של דגל התורה בזירה הפרלמנטרית, באמצעות חזרתו של פינדרוס לכנסת.
מאחורי המינוי של אייכלר מסתתרת המטרה המרכזית: ניהול משבר הגיוס באמצעות הנדסה פוליטית, בעזרת המשך הפיצול והפילוג בתוך אגודת ישראל. נתניהו, כך עולה מהתמונה הכוללת, אינו מנסה להכריע את המחלוקת, אלא לעקוף אותה. הוצאתו של אייכלר מהכנסת היא מהלך אסטרטגי. אייכלר הוא סמל להתנגדות אידיאולוגית נוקשה, אך בכנסת הוא גם קול אחד. פינדרוס, לעומתו, מזוהה עם הקו המתון והפרגמטי יותר של דגל התורה, ונתפס כמי שמוכן לשתף פעולה עם מהלכי הממשלה.
לפי אותם גורמים, תחושת עקיפה והחלשה מכוונת של מוקדי הכוח המסורתיים באגודת ישראל עלולה להביא דווקא להקשחת עמדות ולא לריכוכן. בתרחיש כזה, מזהירים, התגובה עשויה להיות מאבק נחוש יותר נגד חוק הגיוס, כולל ניסיונות אקטיביים לסכל את קידומו בכנסת, גם במחיר עימות פוליטי חריף עם ראש הממשלה.
כך, בעוד נתניהו מקווה שהמהלך יספק לו שקט קואליציוני ורוב בהצבעות הקריטיות, קיימת גם הערכה מנוגדת שלפיה מדובר בהימור פוליטי: תמרון טקטי שעשוי להניב רווח מיידי, אך גם להעמיק את המשבר בהמשך.
המינוי של אייכלר, אם כן, אינו רק צעד פרלמנטרי פרוצדורלי, אלא ביטוי לאופן שבו מנסה ראש הממשלה לנהל את אחד האתגרים הנפיצים ביותר של כהונתו - לא באמצעות הכרעה, אלא באמצעות שינוי הרכב השחקנים. השאלה שנותרה פתוחה היא האם שינוי כזה יספיק, או שמא הוא רק ידחה את ההתנגשות הבלתי נמנעת.
חגיגות בלשכת נתניהו
בסביבת נתניהו אולי שכחו כי במאבק אחר האדמו"ר מגור כן הצליח להציב לנתניהו אולטימטום על חוק הגיוס ואמנם היה זה אחרי דחיות ועיכובים אבל בסופו של דבר הצליח להוביל את כל המפלגות החרדיות, לרבות דגל התורה וש"ס, לפרישה מהקואליציה. זו אמנם הצלחה אבל חלקית. למרות הפרישה, הממשלה לא נפלה. למרות המרד מי שממשיך להנשים אותה הם המפלגות החרדיות. בלעדיהם אין רוב.
התרעות פיקוד העורף