השייח' מופק טריף דורש: לבטל את מס הרכוש מחוק ההסדרים

ניכר כי מדובר בעוד אפיק להטלת מס להגדיל את הכנסות המדינה, בניגוד לרציונל הנטען ברקע ההצעה. מרבית הבעלויות בקרקעות ביישובים הדרוזים הינה בבעלות פרטית של התושבים, אותה קיבלו בירושה מאבי אבות, מחזיקים בה ומעבדים אותה לאורך מאות שנים. שיעור בעלי הקרקעות מקרב בני העדה הדרוזית העלולים להיפגע במידה והצעת החוק תאושר, גבוה באופן ניכר משיעור בני העדה הדרוזית בישראל, דבר המהווה כשלעצמו, פגיעה בלתי מידתית בבני העדה.

הבעלות של בני העדה הדרוזית בקרקעות איננה נגזרת של פעולה יזמית לצורכי השקעה או פעולה עסקית ואיננה נובעת מעושר או מהון גבוה. יעיד על כך הדירוג הסוציו אקונומי של היישובים הדרוזים ורמת ההכנסה. הבעלות בקרקעות אצל בני העדה הדרוזית הינה חלק מתפיסה תרבותית, היסטורית עד כדי היותה חלק מיסודות הדת הדרוזית. מדובר בתפיסת עולם של חיבור בן אדם למקום בו נולד, גם ברמה של יישוב מסוים המהווה חלק מרציונל ההמשכיות והיציבות הבין- דורית.

נטען כנימוק להצעת החוק הצורך בהאצת שחרור קרקעות לצרכי בנייה. נימוק זה, בכל הכבוד איננו יכול להתקיים בעניינים של בני ויישובי העדה הדרוזית. נהפוך הוא, אישור ההצעה יביא לסיכול קידום תוכניות בניין עיר המקודמות בתקופה האחרונה. אסביר: אחד מחסמי התכנון הגדולים ביותר נוגע לרישום זכויות במקרקעין, כאשר מקרקעין רבים בכלל היישובים הדרוזים עודם רשומים בבעלות של סבים וסבא רבא.

רשויות התכנון, ובמסגרת קידום התכנון, מאיצות בציבור הדרוזי לרשום את המקרקעין בבעלותם בכדי להקל בהליכי התכנון, כאשר ההליך כולל הסדרה, הסכמי חלוקת עיזבון בין משפחות ויורשים רבים וכו'. אישור הצעת החוק יגרום להאטה עד כדי עצירת רישום הקרקעות וכפועל יוצא מכך עצירת קידום תוכניות בניין העיר. ייתרה מזו, בחלקים ניכרים מהקרקעות הפנויות במגזר הדרוזי לא ניתן בכלל לבנות מסיבת שאינן תלויות בתושבים עצמם, אלא בשל מדיניות תכנון מפלה ומחדל מתמשך בן עשרות שנים של המדינה. יוצא אפוא כי התושב הדרוזי נענש פעמיים, פעם עקב חוסר תכנון והעדר היתכנות לבנות ופעם שנייה עם הטלת המס הצפוי, בהיות הקרקע שיבקש לבנות עליה בית מגורים פנויה "בעל כורחה".

אין זה סביר להחיל, אפילו לשקול, הטלת מס שנוי במחלוקת שמקורו בשלטון העות'מאני, מס שהוא מעין "עונש" ולא מס שנוצר עקב פעולה כלכלית מסוימת. המס בוטל בשנת 2000 לאחר שנים רבות של דיונים. הנימוקים שעמדו בבסיס הביטול בשנת 2000 עודם שרירים וקיימים. לא מתקבל על הדעת, לשקול החייאת מס בעייתי מחדש, מבלי לקיים דיון ציבורי רציני ושיח ענייני ומעמיק עם הנפגעים העיקריים. האוכלוסייה הנפגעת מהחוק חוצה את כל המגזרים בישראל ופוגעת בציבורים שלמים אשר קולם לא נשמע בשום דרך אצל מקדמי הצעת החוק. ניתן למנות עשרות נימוקים נוספים הממחישים את הפגיעה בעדה הדרוזית במידה והצעת החוק תאושר. על כן, אני מבקש להתנגד לפרק מס רכוש בצעת חוק ההסדרים ודורש מחיקתו והסרתו לחלוטין. לסיום מכתבי זה, הייתי מצפה כי מממשלת ישראל, ממקדמי הצעה חוק ההסדרים ומכלל העוסקים המלאכה לספק מענה למצוקת הדיור החריפה ביישובים הדרוזים, במקום הטלת מס העלול להביא להחמרה המצוקה.