גורמים ישראלים המעורים בפרטים מדגישים כי , על פי הערכה ובניגוד לרושם הציבורי, ההחלטה האמריקאית עוד לא סגורה. טראמפ, כך לפי ההערכות, בהחלט משאיר על השולחן את האופציה הצבאית, אך ממשיך להתלבט באשר למחיר, לסיכונים ולסיכויי ההצלחה. לדבריהם, מדובר בנשיא שמקבל החלטות באופן לא ליניארי, מושפע משיקולים פוליטיים פנימיים, משיקולי תדמית וממאזן העלות-תועלת שהוא מזהה ברגע נתון.
בישראל מזהים היטב את המתח הזה. גורמים ישראלים אומרים כי קיימת הערכה שחלק מהלחץ האמריקאי נועד גם לייצר מנוף למשא ומתן - או לכל הפחות לאלץ את איראן לשלם מחיר תודעתי ובינלאומי כבד. עם זאת, אחרים סבורים שהיקף הכוחות והאמצעים שארה"ב מרכזת באזור אינו מותיר ספק וכי טראמפ לא היה משקיע משאבים כה יקרים רק כדי "לסמן וי". לשיטתם, עצם בניית היכולת מצביעה על כוונה ממשית להשתמש בה, גם אם העיתוי והצורה עדיין פתוחים.
בצד הישראלי מתקיים ויכוח פנימי באשר לתרחיש המועדף. מבחינה אסטרטגית, גורמים ישראלים מדגישים כי האינטרס הישראלי הברור הוא פגיעה קשה במשטר האיראני, עד כדי הפלתו. הפלת המשטר נתפסת כמהלך שיכול לשנות מן היסוד את מאזן הכוחות האזורי ולסגור, אולי אחת ולתמיד, את האיום האסטרטגי מטהראן. מנגד, קיימת הבנה שמדובר בתרחיש עתיר סיכונים, ובראש ובראשונה האפשרות לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שליחים - נגד ישראל.
בהקשר הזה, ההיערכות הישראלית מתמקדת פחות בשאלה אם תהיה תקיפה, ויותר בשאלה כיצד תיראה התגובה. במערכת הביטחון נערכים לאפשרות של שיגורי טילים וכטב"מים, ניסיונות פיגוע בזירות שונות והפעלת שלוחות איראניות באזור. לצד זאת, יש גם מי שסבורים כי אם התקיפה תהיה אמריקאית וברורה, ההנהגה בטהראן תיזהר מלהיגרר לעימות ישיר נרחב עם ישראל, מתוך רצון לא להסלים את המצב מעבר לנקודת האל-חזור.
תרחיש נוסף שנבחן בישראל הוא מהלך אמריקאי מוגבל - תקיפה נקודתית של יעדים צבאיים או גרעיניים, שתאפשר לטראמפ להציג הישג, אך לא תכוון בהכרח להפלת המשטר. גורמים ישראלים מזהירים כי מהלך כזה עלול ליצור מצג של "עבודה שנעשתה", מבלי לפתור את שורש הבעיה, ואף להקשות בעתיד על לגיטימציה לפעולה נוספת אם יתברר שהאיום האיראני נמשך.
התרעות פיקוד העורף