"תכניות החומש של מנהלת תקומה ומשרדי הממשלה גובשו בראשית הדרך ללא שיח מספק עם המועצות הרלוונטיות", קובע מבקר המדינה - "משרד הפנים לא הוציא לפועל את תכנית החומש לחיזוק השלטון המקומי, ומשכך התעכב מימוש התקציבים שנועדו לחיזוק הרשויות המקומיות. המשרד להגנת הסביבה לא השכיל לייצר מתווה שיבטיח שיקום מלא ומקיף לשטחים הפתוחים בחבל התקומה".
בפתח הדו"ח מוזכר, כי בכמה החלטות ממשלה שקיבלה ממשלת ישראל מאז מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר בנוגע ליישובים שהמרחק בינם ובין גבול עזה הוא עד שבעה ק"מ, השוכנים בתחומי שיפוטן של המועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב והעיר שדרות (רשויות "חבל התקומה"), הכירה הממשלה בפגיעה החמורה שחלה במכלול תחומי החיים של תושביהם ובמחויבותה לשיקום, לחידוש ולפיתוח של חבל התקומה ואוכלוסייתו.
החוק קובע, כי חבל התקומה יהיה אזור מיקוד לאומי שהממשלה תפעל לשיקומו הנרחב באופן מואץ. "שיקום נרחב" הוגדר בחוק כפעולות בכלל תחומי החיים שמטרתן חזרה מלאה, מהירה ומיטבית לשגרה בחבל התקומה וכן פעולות לעידוד צמיחה ופיתוח בו, שיינקטו לטובת הרשויות המקומיות שבחבל התקומה והיישובים והתושבים בו, ובכלל זה מתן הטבות, הקצאת משאבים והשקעה במחוללי צמיחה ופיתוח.
"עוד קובע החוק כי הממשלה תקצה משאבים לשם פעולות סיוע שיבצעו משרדי הממשלה בהתאם לתפקידיהם וסמכויותיהם לפי דין לטובת הרשויות המקומיות ביישובים הסמוכים לחבל התקומה ותושביהם", נכתב בדו"ח הביקורת - "נכון למאי 2025, יותר מ-59 מתוך כ-64 אלף תושבי חבל התקומה (כ-92%) חזרו לבתיהם. בכללם תושבים שחזרו לארבעה מתוך עשרה היישובים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר ובהם הושלמו עבודות השיפוץ הקריטיות לחזרת התושבים".
בדו"ח מפורט, כי 47 יישובים משתייכים לחבל התקומה, כאשר מחצית מתושבי החבל מתגוררים בשדרות והמחצית השנייה ביתר 46 היישובים הכפריים שבחבל.
"הדבר פגע בפעולות השיקום ובקידום מיזמי הפיתוח האזוריים ובהם קידום של תשתיות ושירותים איכותיים ויצירת מקורות תעסוקה חדשים, החשובים לפיתוח ולצמיחה של החבל ולמשיכת תושבים חדשים", קובעים מחברי הדו"ח - "הפגיעה מתחדדת נוכח התקופה התקופה המוגבלת של פעילות מנהלת תקומה, עד לשנת 2028, אלא אם תוארך באישור הממשלה והכנסת".
עוד נטען בדו"ח הביקורת, כי למרות תפקידה המרכזי והחשוב של תוכנית החומש בתחום החינוך, גיבושה בראשית שנת 2024 נעשה ללא מעורבות או היוועצות על המועצה האזורית אשכול, שתושביה נפגעו באופן חמור יותר במתקפת הטרור ומשכך, לא הובאו בחשבון תפיסותיה ורצונותיה.
בדו"ח המבקר גם נטען, כי משרד הפנים לא פעל להוציא לפועל את התוכנית לחיזוק ופיתוח הרשויות המקומיות בחבל התקומה שהוא עצמו גיבש, ולכן, החליטה הממשלה כחצי שנה לאחר מועד אישור התוכנית, לתקן את החלטתה ולקבוע כי מעורבות של משרדי הפנים בחיזוק השלטון המקמי בחבל התקומה תצטמצם וכי הובלת התהליכים והקצאת התקציב יועברו לאחריותה של מנהלת תקומה, בשיתוף משרד הפנים.
מהביקורת עולה עוד, כי על אף הנזקים החמורים שנגרמו לכ-7,900 דונם שטחים פתוחים שאינם חקלאיים בחבל התקומה במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, ושיקומם מוערך בכ-70 מיליוני שקלים - לא השכיל המשרד להגנת הסביבה לייצר מתווה שיבטיח שיקום מלא ומקיף לשטחים הפתוחים בחבל.
על-פי הביקורת, בשונה מהפרסום המפורט של תוכנית החומש המקורית, בתוכנית המעודכנת שפורסמה באוקטובר 2025, לא סופק מידע ברור ומפורט לגבי הסכומים שהועברו פועל לגופים המבצעים ואף אין נתונים כספיים ביחס לתקציב שהוקצה לכל כלי פעולה. "מצב זה עלול לפגוע באמון הציבור וביכולת הפיקוח והבקרה על הליך השיקום", מתריעים מחברי הדו"ח.
"מומלץ למנהלת תקומה לפרסם את ההיקף התקציבי של כל אחד מכלי הפעולה של התוכנית המעודכנת, כדי להציג בפני הציבור את השינויים בסדר העדיפויות שקבעה המנהלת בשיקום ובפיתוח יישובי העוטף", ממליץ מבקר המדינה בסיכום דו"ח הביקורת.
עוד מומלץ שמנהלת תקומה ומשרד הפנים המופקד על תחום השלטון המקומי במדינת ישראל - יפעלו ביתר שאת לחיזוק הרשויות המקומיות בחבל, כדי להבטיח את יכולתן להוביל את השיקום, הפיתוח, והצמיחה.
"תוכנית החומש לשיקום ולפיתוח של חבל התקומה יושמה באופן חלקי", מתריע מבקר המדינה בסיכום הדו"ח - "שיקום הקהילות הוא המפתח לריפוי האזור כולו ולצמיחתו לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר כדי לקדם את שיקום הקהילות בחבל התקומה, יש צורך להחזיר את היישובים לניהול אוטונומי".
לאחר פרסום הדוח נמסר ממנהלת תקומה: "מנהלת תקומה תלמד את מסקנות הדו"ח ותשפר את הנדרש לטובת שיקום וצמיחת חבל התקומה. בשלבי ההקמה הראשונים של מנהלת תקומה, שנעשו בתנאי חירום וללא 'ספר הפעלה', נדרש תהליך מתמשך של התאמת מנגנוני העבודה והשיתוף עם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, ובהן המועצה האזורית אשכול.
"מאז חיזקה המנהלת את העבודה המשותפת עם כל הרשויות בחבל ועם משרדי הממשלה, לרבות בעדכון התכנית האסטרטגית שפרסמה המנהלת באוקטובר, שנערך בעקבות השינויים והצרכים שעלו מהשטח, הקיצוץ התקציבי של 1.3 מיליארד ₪ שנכפה על מנהלת תקומה באפריל 2025, והאפשרויות החדשות שנוצרו בעקבות יישום 'חוק תקומה'.
"נכון לדצמבר 2025, מתוך 17.5 מיליארד שקל שהוקצו לעוטף, סך החיובים המצטבר עמד על כ-11.5 מיליארד שקל, 8 מיליארד ₪ חויבו ב-2024, ועוד מעל ל-3.5 מיליארד שקל ב-2025. ב-2025 פרסמה המנהלת, בכוחות עצמה ובאמצעות משרדי הממשלה, 'קולות קוראים' ומכרזים בגובה של כ-3.9 מיליארד שקל. המנהלת פועלת על פי מסקנות דוח הביניים של מבקר המדינה לפיו, "... יש לתעדף משימות אם יוחלט על קיצוץ תקציבי הפיתוח של חבל התקומה כדי למצות את משאבי הפיתוח באופן מיטבי".
"בנושא החינוך, מנהלת תקומה פועלת, בשיתוף משרד החינוך והרשויות המקומיות, לחדד ולשפר את מנגנוני היישום והבקרה של הסלים, ועושה כל שביכולתה לעבוד בשקיפות בנוגע לזרימת הכספים ולבחון התאמות שיבטיחו מיקוד אפקטיבי של המשאבים.
מנהלת תקומה תמשיך לפעול בשקיפות מלאה, במקצועיות ובשיתוף נרחב עם הרשויות והתושבים כדי להשלים את המשימה הלאומית שקיבלה: שיקום וצמיחה של חבל התקומה".
התרעות פיקוד העורף