עוד אמר: "יש בינינו קשר הדוק, אמיתי וגלוי. השיחות עסקו בכמה וכמה נושאים, אך התמקדו בעיקר במשא ומתן עם איראן. הנשיא סבור שהאיראנים כבר מבינים עם מי יש להם עסק. הוא חושב שהתנאים שהוא מציב, בשילוב ההבנה שלהם שטעו בפעם הקודמת כשלא הגיעו להסכם, עשויים להביא לכך שיסכימו לתנאים שיאפשרו השגת הסכם טוב".
"אני רוצה לומר באופן ברור: אינני מסתיר את הספקנות הכללית שלי לגבי האפשרות להגיע להסכם כלשהו עם איראן. עם זאת, הבהרתי שאם יושג הסכם – עליו לכלול את המרכיבים החשובים לנו, למדינת ישראל, ולדעתי גם לקהילה הבינלאומית כולה: לא רק סוגיית הגרעין, אלא גם הטילים הבליסטיים והשלוחים האיראניים באזור. זו הייתה שיחה מצוינת. כמובן שנגענו גם בעזה, באזור כולו ובנושאים כלליים נוספים. בכל מקרה, זו עוד שיחה עם ידיד גדול של מדינת ישראל – נשיא שאין כמותו. תודה רבה לכם", אמר בסיום ראש הממשלה.
לאחר המראתו של נתניהו, הנשיא האמריקאי מסר לכתבים כי "אנחנו חייבים להגיע לעסקה, אחרת זה יהיה מאוד טראומטי, מאוד דרמטי. אני לא רוצה שזה יקרה, אבל אנחנו חייבים לעשות עסקה. הם היו צריכים לעשות עסקה כבר בפעם הראשונה. במקום זה הם קיבלו את ‘פטיש חצות’, וזה יהיה מאוד טראומטי עבור איראן. אני מניח שייקרה משהו במהלך החודש הקרוב, משהו שלא כדאי שיקרה צריך להתפתח מהר. הם צריכים להסכים מהר מאוד".
עוד אמר כי "אם הם לא יעשו עסקה — תראו, אם הם לא יעשו עסקה, אז זה כבר יהיה סיפור אחר. אבל הייתה לנו פגישה טובה מאוד אתמול עם ביבי נתניהו, והוא מבין. אבל בסופו של דבר זה תלוי בי. אם העסקה לא תהיה עסקה הוגנת מאוד ועסקה טובה מאוד עם איראן - והיא תהיה - אז אני חושב שמצפה להם תקופה קשה מאוד בהמשך".
אודות החנינה לנתניהו אמר "אף אחד לא ראה את זה מגיע. גם הוא לא ראה את זה מגיע. אף אחד אחר לא היה רואה את זה מגיע אם היה במקומו. אני באמת לא מאמין… אבל אני יכול לומר לכם: הוא היה ראש ממשלה מצוין בזמן מלחמה. הוא היה חזק מאוד. עבדנו איתו בצורה טובה מאוד. היו לנו הצלחות אדירות מול איראן ובכל מה שעשינו".
עוד אמר: "הוא אמר שהוא נתן את זה חמש פעמים שונות, אבל הוא לא רוצה לעשות את זה כי, אני מניח, הוא מאבד את הכוח שלו. אני חושב שהעם בישראל צריך באמת לבייש אותו. הוא מביש. זה חרפה שהוא לא נותן את זה. הוא צריך לתת את זה. אבל ביבי היה ראש ממשלה מצוין בזמן מלחמה, ואני הייתי החבר הכי טוב של ישראל. אני חושב שהם אי פעם היו להם — הרבה אנשים אומרים יותר מכל נשיא שהיה להם — ואנחנו נמשיך להיות".
בתגובה לשאלה האם נתניהו אחראי לטבח ה-7.10, ענה טראמפ כי "זה היה זמן קשה, ואני מניח שכולם אחראים. זו הייתה מתקפת פתע. הייתה אלימה ברמה קשה. לצערי ראיתי חלק מהתוצאות שלה. זה היה דבר איום ונורא".
מבית הנשיא נמסר בתגובה: "נשיא המדינה נמצא בשעה זו בטיסה חזרה לישראל ממסעו באוסטרליה. למען הסדר הטוב, כפי שהובהר שוב ושוב, בקשתו של ראש הממשלה נמצאת על פי הכללים במשרד המשפטים, לקבלת חוות דעת, ורק לאחר סיום התהליך נשיא המדינה יבחן את הבקשה על פי החוק, טובת המדינה, לפי צו מצפונו וללא כל השפעה מלחצים חיצוניים או פנימיים כאלו או אחרים".
"הנשיא הרצוג מוקיר את הנשיא טראמפ על תרומתו המשמעותית למדינת ישראל וביטחונה. ישראל היא מדינת חוק ריבונית. בניגוד לרושם שנוצר מדבריו של הנשיא טראמפ - הנשיא הרצוג טרם קיבל החלטה כלשהי בנושא".
בוושינגטון אין עמדה אחת אחידה. יש מי שמאמינים שניתן להגיע להסדר קשוח שיציג הישג מדיני, ויש מי שסבורים שהאיראנים ינסו למשוך זמן ולשחק על פערים פנימיים בממשל. ראש הממשלה אינו מכריע בוויכוח הזה; הוא מנסה להכניס לתוכו את נקודת המבט הישראלית כך שתישמע טבעית לאוזן האמריקאית.
גם בתוך ישראל אין תמימות דעים. יש הסבורים שכל הסכם יספק למשטר האיראני חבל הצלה כלכלי ומדיני, שיחזק אותו מבפנים ויאפשר לו להשקיע מחדש בטילים ובשלוחותיו האזוריות. אחרים מזהירים מפני מחשבה שמענה צבאי יביא פתרון חד וברור. מתקפה יכולה לפגוע בתשתיות ולהשיג הרתעה זמנית, אך היא עלולה גם ללכד את החברה האיראנית סביב ההנהגה ולפתוח מעגלי תגובה בזירות נוספות. הניסיון מלמד שהאזור מגיב במהירות ולעיתים באופן בלתי צפוי.
נושא עזה ריחף מעל הביקור אף שלא הוצב במרכזו. טראמפ הזכיר "התקדמות בעזה ובאזור", והבית הלבן בוחן רעיונות שונים למנגנוני ייצוב בין לאומיים. עבור נתניהו מדובר בזירה רגישה מבית. כל הסדר מעשי מחייב הכרעות פוליטיות מורכבות. לכן עזה נותרה ברקע - לא הוכחשה, אך גם לא הודגשה.
התוצאה המיידית של הביקור אינה מספקת כותרת דרמטית, אך היא חשובה. נתניהו מצא עצמו בתוך תהליך שמתגבש בזמן אמת, ולא מחוצה לו. כל עוד נוסח ההבנות פתוח לשינויים, יש לו אפשרות להשפיע על גבולותיו. אם הדרישה הישראלית לכלול את הטילים תחלחל אל תוך ההגדרה האמריקאית של עסקה ראויה, ניתן יהיה לראות בביקור צעד משמעותי. אם תישאר מחוץ למסגרת, ישראל תידרש להחליט כיצד לפעול מול הסדר שיטפל בחלק מן האיום וישאיר חלק אחר תלוי באוויר.
הבחירה בשקט לא נבעה מהיסוס, אלא מהבנה שהדיון האמיתי מתקיים הרחק מן המצלמות. ההכרעות אינן נולדות בנאומים אלא בסעיפים, בהערכות מודיעין, בשיחות שאינן מתועדות. בשבועות הקרובים יתברר אם הדיפלומטיה תתעצב לכדי מסגרת רחבה דיה בעיני ירושלים, או שתתברר כפשרה צרה שמותירה שאלות פתוחות. עד אז, שני המנהיגים ממשיכים לנוע בזהירות על לוח רגיש, שבו כל צעד גלוי נשען על מה שנאמר בחדר סגור.
התרעות פיקוד העורף