על הצורך בחקירה הסבירה: "אין מה לעשות, היה פה טבח. היה פה מחדל והפקרה, ואנחנו צריכים לחקור ולהבין מה הוביל לדבר הזה, שזה לא יקרה שוב. כי היום זאת אני, ומחר זה אתם. ורגע, לפני שאתם מחוקקים חוק שיכחיש את הדבר הזה, כי אנחנו רואים את הניסיונות של הממשלה, אם זה בהקמת ארגון שנקרא 'פורום הזיכרון הלאומי', שאומר שהטבח זאת נקודה בזמן במלחמת התקומה של מדינת ישראל. ואם זה בשינוי כותרת החוק, ואם זה בעוד עשרות דברים".
"בסוף ההיסטוריה נכתבת לאורך זמן ולפי מה שנכתוב כעת. היות והאסון הכי גדול קרה במשמרת של הממשלה, ואת כולם צריך לחקור וכולם צריכים לתת את הדין. הניסיון לשנות את שם המלחמה למלחמת התקומה, הניסיון למסמס חקירה וניסיון למחוק את המילה 'טבח' - בעוד עשרות שנים ישכחו את חומרת הדברים שקרו פה", אמרה.
עוד דיברה אביר על הליך החקיקה והבעיה בחוק הקיים: "המילה כתובה בהמשך החוק, ורק בסעיפים מסוימים, וגם יום הזיכרון מוסר ממנו המילה 'טבח', וזה לא מספיק טוב. בעקבות השנתיים האחרונות התחלתי ללמוד משפטים, כי כשאתה מחפש חוק, אתה מחפש אותו לפי מילים. איך יכול להיות שבכותרת החוק, מהות החוק, לא תהיה את המילה שעליה מדבר החוק?"
עוד המשיכה: "ההורים שלי בבעיה, זה לא קל. ההורים שלי היו הורים של אור ואירוח ושמחה גדולה בבית, והם כבויים, עוברים יום ביומו. יש את התמיכה של המשפחות, משפחת נעים, והם גרים רחוב לידנו. יש את החיבור והתמיכה של המשפחות אחת בשנייה, אנחנו משפחה אחת גדולה, ויש איפה לפרוק, אבל זה פשוט נוראי, ואני באמת לפעמים לא יודעת איך אנחנו קמים בבוקר. זה כאב שאי אפשר להסביר אותו. הם לימדו אותנו כל כך הרבה על אהבת חינם וקבלה, לו רק היינו יכולים לקחת מהם ולחיות כמוהם, הכול היה אחרת".
"קצת אחרי שבעה באוקטובר, הבנו שאף אחד לא סופר אותנו, כי הנובה היא לא קהילה הומוגנית, אין לנו אמא ואבא, והקמנו את פורום המשפחות של נרצחי מסיבות הדרום. התחילנו לפעול כי לא ידענו את הזכויות שלנו, לאט לאט ניסינו לראות איך חוזרים וקידמנו חקיקה והקמנו את מטה הסיוע כדי שיהיה מענה למשפחות השכולות. עד היום לא קמה מנהלת לנובה כמו שהבטיחו לנו לצערי, ובסוף יש חוק נפגעי פעולות האיבה - הבעיה היא שהטבח לא היה פעולת איבה. החוק הזה לא מתאים לאירוע כזה, הוא מתאים לפיגועים, שהטיפול בהם מהיר", הבהירה.
לסיום, שיתפה על החלומות של לוטן: "לוטן היה ילד של חופש, טבע ואהבה. הוא חזר מארצות הבית כדי להיות קרוב לחברים ולמשפחה. אהב מאוד מכוניות עתיקות ושפץ אופנועים. הוא תכנן להתעסק בזה, להקים מקום על הים לאירוח, כי אהב אנשים ולטייל. הוא לא חיפש תהילה וממון, הוא רצה לקום בבוקר עם חיוך ולשמוע אנשים. זה מה שהוא רצה לעשות".
התרעות פיקוד העורף