על פי נוסח ההצעה, מוצע לתקן את חוק חסינות חברי הכנסת, כך שייכתב בו: "או אם לא התייצב לחקירת משטרה שאליה זומן כחשוד בעבירה שאיננה חטא, ובלבד שהמשטרה פעלה לתיאום מועד החקירה עמו בהתחשב במילוי תפקידו". כיום קובע הסעיף כי "חבר הכנסת לא ייעצר אלא אם נתפש בשעה שעשה מעשה פשע שיש עמו שימוש בכוח או הפרעת השלום או בגידה".
לדברי ביטון, חובתם של חברי הכנסת להתייצב לחקירה פלילית "אינה נגזרת רק מעיקרון השוויון בפני החוק, אלא גם מהצורך של רשויות אכיפת החוק לברר האם העבירה שבה נחשד חבר הכנסת נעשתה במילוי התפקיד או למען מילוי התפקיד כלשון סעיף 1 לחוק החסינות".
בהמשך מובהר כי "מובן כי אם החקירה תעלה שמעשיו של חבר הכנסת נעשו במילוי התפקיד, הרי שתחול החסינות העניינית ולא ניתן יהיה לקיים הליכים פליליים נגדו בעת הכהונה או לאחריה, אולם כאמור אי התייצבות חבר הכנסת לחקירה מסכלת את האפשרות לברר זאת". בשל כך מוצע לקבוע כי אם חבר הכנסת לא התייצב לחקירה שאליה זומן כחשוד בעבירה שאינה חטא, לא תהיה לו חסינות בפני מעצר, ובלבד שהמשטרה פעלה לתיאום מועד החקירה עמו.
ביטון מסרה כי "החסינות שניתנה לחברי הכנסת נועדה להגן עליהם מפני פגיעה בעבודתם הפרלמנטרית, לא כדי לאפשר להם להתחמק מאחריותם החוקית". לדבריה, "אנחנו רואים לאחרונה תופעה מדאיגה שבה חברי כנסת משתמשים בחסינותם כמגן מפני חקירות פליליות. זה לא רק מערער את אמון הציבור בכנסת, אלא גם מונע מרשויות החוק לברר אם העבירות שבהן נחשדים נעשו בפועל במסגרת תפקידם, ורק במקרה כזה חלה החסינות. בלי חקירה, אי אפשר לברר זאת, וזה מעניק חסינות גורפת שלא הייתה צריכה להתקיים".
עוד הוסיפה כי "השוויון בפני החוק הוא עיקרון יסוד בדמוקרטי", וכי "אם חבר כנסת נחשד בעבירה שאינה קשורה לעבודתו, עליו להתייצב לחקירה בדיוק כמו כל אזרח. החסינות לא נועדה ליצור מעמד של חסרי אחריות פלילית". לדבריה, ההצעה נועדה לאפשר מיצוי דין עם חברי כנסת שביצעו עבירות שלא חלה עליהן החסינות העניינית ולהגביר את אמון הציבור בכנסת.
התרעות פיקוד העורף