האירוע התרחש ביום שני במסגרת חגיגות ה-Carnestoltes באנקאם - אחת ה"פרוקיות" של אנדורה. לפי הדיווחים בתקשורת המקומית ובתקשורת הישראלית, הבובה עוצבה בצבעי כחול-לבן וכללה סמלים המזוהים עם ישראל. במסגרת המופע נערך לה "משפט" סמלי, ולאחריו הוצאה להורג טקסית שכללה תלייה ושריפה - חלק ממסורת קרנבלית מקומית שבה דמות ה"מלך" נשפטת ומועלית באש כסמל לסיום החגיגות.
בקהילה היהודית הקטנה של אנדורה ראו בכך חציית קו אדום. תושבים יהודים סיפרו כי עצם השימוש בסמלים המזוהים עם מדינת ישראל והעם היהודי במסגרת טקס של "הוצאה להורג" יצר תחושת פגיעה עמוקה. לדבריהם, זו הפעם הראשונה שסמלים יהודיים שולבו באופן כזה בטקס המקומי.
האירוע זכה במהירות לתהודה בין לאומית. הקונגרס היהודי האירופי גינה את המיצג והגדיר אותו כמעשה חמור של נירמול אנטישמיות במסווה של סאטירה פוליטית. גם משרד החוץ הישראלי פרסם גינוי חריף ברשת X, שבו נכתב כי לא מדובר בסאטירה לגיטימית אלא במעשה המכשיר שנאה כלפי יהודים.
בעקבות הסערה פרסמה ועדת החגיגות של אנקאם הבהרה שלפיה מדובר היה בסאטירה פוליטית במסגרת מסורת הקרנבל, וכי לא הייתה כל כוונה לפגוע בקהילה היהודית או בדת היהודית. בהמשך יצאה גם התנצלות רשמית מצד המארגנים, ובדיווחים באנדורה נמסר כי הנהגת הקהילה היהודית המקומית קיבלה את ההתנצלות והביעה רצון לסיים את הפרשה.
הציוץ האמריקאי הגיע לאחר שכבר פורסמו גינויים מצד ישראל והקונגרס היהודי האירופי, והעיד על הרגישות הבין לאומית סביב השימוש בסמלים יהודיים וישראליים במופעי מחאה, גם כאשר אלה מוצגים כסאטירה פוליטית.
למרות ההתנצלות המקומית והניסיון להרגיע את הרוחות, הפרשה ממשיכה לעורר דיון ציבורי באנדורה וברשתות החברתיות, בעיקר סביב השאלה היכן עובר הגבול בין ביקורת פוליטית לגיטימית לבין שימוש פוגעני בסמלים המזוהים עם עם או דת.
בקהילה היהודית המקומית הדגישו כי אינם מבקשים להסלים את היחסים במדינה הקטנה, אך ציינו כי המקרה המחיש עד כמה סמלים יהודיים עלולים להפוך יעד גם באירועים הנתפסים כחגיגיים ותמימים לכאורה.
התרעות פיקוד העורף