החוק אושר בתחילת השנה וקובע כי לא יוכרו תארים אקדמיים שהונפקו על ידי מוסדות להשכלה גבוהה של הרשות הפלסטינית לצורך עבודה במערכת החינוך, וכי מחזיקיהם ייחשבו כמי שאינם בעלי ההסמכה האקדמית הנדרשת לעיסוק בהוראה. החוק מבוסס על נימוקים שלפיהם קיימות השפעות שליליות הקשורות ללימודים במוסדות אלה, אף שלטענת העותרים אין בסיס עובדתי או מקצועי לכך.
למנוע "השפעה מזיקה" במערכת החינוך
בעתירה צוין כי במהלך הליכי החקיקה הובהר שמטרת החוק היא למנוע את התערבותה של הרשות הפלסטינית במערכת החינוך באמצעות מורים בעלי תארים אקדמיים ממוסדות פלסטיניים, וכי הועלו טענות בדבר "השפעה מזיקה" של מורים אלה, שספגו אווירה עוינת ושלילית בתוך המוסדות. מנגד נטען כי נימוקים אלה חסרי בסיס עובדתי או מקצועי ונשענים על הנחות אידיאולוגיות.
עוד נטען כי החוק אינו קובע אמות מידה מקצועיות כלליות, אלא מכוון כלפי קבוצה מסוימת על בסיס לאומי ותרבותי, ופוגע בחופש העיסוק, בזכות לשוויון ובזכות לחינוך. לפי העתירה, לצעירים ערבים קיימים חסמים מבניים בהשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ובהם חסמי שפה, קשיים כלכליים ותנאי קבלה, ולכן מוסדות אקדמיים פלסטיניים מהווים עבורם אפשרות נגישה מבחינה לשונית, תרבותית וכלכלית.
מחסור חמור במורים
עוד צוין כי בעתירה הוצגו שני מקרים של אוניברסיטאות פלסטיניות שונות, שלטענת המרכז פועלות לפי אמות מידה אקדמיות בינלאומיות ומקצועיות בלבד ומכשירות אנשי מקצוע שהשתלבו בשוק העבודה. כן נטען כי החוק עומד בסתירה להתחייבויות בינלאומיות החלות על ישראל, ובהן אמנות בדבר איסור אפליה בהערכת תעודות השכלה והכרה בהסמכות לפי קריטריונים מקצועיים ואובייקטיביים. בג"ץ מתבקש לבטל את החוק, בטענה כי מדובר בחקיקה הפוגעת בעקרונות הצדק והשוויון ובשורה של זכויות חוקתיות.
התרעות פיקוד העורף