מאחורי היוזמה ניצבת תנועת ישראל 2050 מבית תנועה ישראלית, שפעלה לחיבור בין חברי הכנסת לבין גופים אזרחיים ומכוני מחקר. בכנס צפויים להשתתף נציגי פורום קהלת, המכון הישראלי לדמוקרטיה, הרבעון הרביעי, התנועה לאיכות השלטון, מכון תכלית והמרכז להעצמת האזרח - גופים המזוהים עם תפיסות שונות ולעיתים מנוגדות.
בלב ההצעה עומד מעבר ממודל הרשימות הסגורות, שבו הציבור בוחר מפלגה בלבד, למודל חצי פתוח. לפי המתווה, הבוחר ימשיך לבחור מפלגה אך יוכל לסמן מועמדים מועדפים מתוך הרשימה. מועמדים שיקבלו מספר גבוה של סימונים יתקדמו במעלה הרשימה, בעוד שראש הרשימה יישאר משוריין. יוזמי השדולה מציגים זאת כתיקון ממוקד שנועד לחזק את האחריות האישית של חברי הכנסת, מבלי לשנות את מבנה השיטה המפלגתית.
בכנס צפויה להיות מוצגת סקירה השוואתית של מדינות OECD, שלפיה ברוב המדינות הדומות לישראל קיימת השפעה אישית של הבוחר על זהות הנבחרים. לצד זאת יוצגו נתונים על מגמות אמון הציבור בכנסת ובמפלגות, וכן בחינה יישומית של המודל המוצע, לרבות האפשרות שהשיטה תהיה רשות ולא חובה.
נתונים שמציגה ישראל 2050 באמצעות מכון רושינק ונחשפים כאן לראשונה עוסקים בעמדות צעירים כלפי חברי הכנסת ושיטת הבחירות. לפי הנתונים, 79% מהתיאורים של המשיבים כלפי חברי הכנסת שליליים, ורק 8% תיאורים חיוביים.
התכונות הבולטות שיוחסו לחברי הכנסת הן תוקפניים, שקרנים, מושחתים ואגואיסטים. עוד עולה כי רק 7% מביעים אמון גבוה ברוב חברי הכנסת, 9% מאמינים שחברי הכנסת פועלים לטובת אנשים כמוהם, ו-19% חושבים שבשיטה הנוכחית נבחרים חברי כנסת שמייצגים אנשים כמוהם.
לפי אותם נתונים, 73% מהצעירים תומכים במודל הפתק החצי פתוח. בקרב נשים שיעור התמיכה עומד על 77%, בקרב בעלי הכנסה גבוהה על 79%, ובקרב חרדים על 86%.
התרעות פיקוד העורף