הענקת כתב האסכמה לשגריר סומלילנד הראשון בישראל היא חוליה נוספת במהלך מדיני שהחל רשמית ב-26 בדצמבר 2025, אז הודיעה ישראל על הכרה בסומלילנד כמדינה עצמאית ועל כינון יחסים דיפלומטיים מלאים. מדובר בצעד תקדימי: עד להודעה הישראלית לא הכירה אף מדינה חברה באו"ם בסומלילנד, אף שהישות מתפקדת בפועל כמדינה מאז הכריזה עצמאות מסומליה בשנת 1991.
סומלילנד, שבירתה הארגעיסה ונמלה המרכזי הוא ברברה, מקיימת לאורך יותר משלושה עשורים מוסדות שלטון, בחירות ומערכת ביטחון נפרדת מזו של סומליה. עם זאת, הקהילה הבינלאומית - ובראשה האיחוד האפריקאי והאו"ם - דבקה בעקרון שלמותה הטריטוריאלית של סומליה ואינה מכירה בפרישתה. על רקע זה, ההכרה הישראלית נתפסה כמהלך חריג בזירה הבינלאומית, במיוחד באזור קרן אפריקה, הרגיש ממילא למתחים אתניים, גבולות קולוניאליים ומאבקי כוח אזוריים.
זמן קצר לאחר ההודעה הישראלית פרסמה ממשלת סומליה גינוי חריף והגדירה את המהלך כפגיעה בריבונותה. גם האיחוד האפריקאי הדגיש את מחויבותו ל"אחדות ולשלמות הטריטוריאלית של הרפובליקה הפדרלית של סומליה". עמדה דומה השמיעו האיחוד האירופי ו-IGAD - הארגון האזורי לפיתוח במזרח אפריקה - שקראו להימנע מצעדים חד-צדדיים ולהעדיף דיאלוג בין מוגדישו להארגייסה.
כעת, עם הענקת כתב האסכמה לשגריר סומלילנד הראשון בישראל והכוונה למנות שגריר ישראלי להארגייסה, עובר הקשר בין הצדדים משלב ההצהרה לשלב המיסוד המלא - הכולל נציגויות קבועות וערוצי עבודה סדורים. במקביל למהלכים המדיניים, מתהדקים הקשרים המקצועיים. בימים אלה מתקיים בישראל קורס ייעודי של משב - סוכנות הסיוע של משרד החוץ - עבור רשות המים של סומלילנד ומנכ"ל משרד המים במדינה. הקורס מתמקד בתכנון, ניהול ופיתוח משק מים בתנאי מחסור, תחום קריטי עבור סומלילנד המתמודדת עם בצורות חוזרות ואתגרי תשתית משמעותיים.
במשרד החוץ מציגים את שיתופי הפעולה הללו כחלק מ"חזית אזרחית" של היחסים - בניית אמון דרך פרויקטים יישומיים, לצד המהלכים המדיניים. מעבר להיבט הסמלי, לסומלילנד חשיבות גיאו-אסטרטגית: היא ממוקמת לאורך מפרץ עדן, סמוך לנתיב השיט המחבר בין האוקיינוס ההודי לים סוף ולתעלת סואץ. נמל ברברה משמש מוקד מסחרי אזורי, ובשנים האחרונות משך עניין גובר מצד שחקנים אזוריים ובינלאומיים.
מבחינת ישראל, המהלך משתלב במגמה של הרחבת מעגל הקשרים באפריקה ובאזור הים האדום. מנגד, מתנגדי ההכרה מזהירים כי היא עלולה לעודד מגמות בדלניות באפריקה ולערער עקרונות יסוד שעליהם נשענת המערכת האזורית מאז תום העידן הקולוניאלי.
התרעות פיקוד העורף