בתחילת הדיון במועצה, השגריר האיראני תקף וטען כי "כל הבסיסים, המתקנים והנכסים של 'כוח עוין' ייחשבו כמטרות צבאיות לגיטימיות".
בדבריו המלאה, השריר הביע "הערכה כנה לרוסיה ולסין על תמיכתם בכינוס ישיבת חירום זו של מועצת הביטחון כדי לטפל בתוקפנות הגלויה שבוצעה על ידי המשטר האמריקאי והישראלי. ארצות הברית, במשותף ובתיאום עם ישראל, יזמה תוקפנות בלתי מוצדקת ומתוכננת מראש נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן, תוך תקיפת אזורים אזרחיים במספר ערים גדולות בהן מתגוררים מיליוני בני אדם".
לטענתו, "כתוצאה מהתקפה אכזרית זו, מאות אזרחים נהרגו ונפצעו, כולל יותר מ-100 ילדים שנהרגו כאשר תקיפות כוונו לבית ספר בעיר מינאב, במחוז הורמוזגן. זו לא רק פעולת תוקפנות, זהו פשע מלחמה ופשע נגד האנושות. ההצדקה לפעולה שהציג נציג ארצות הברית היום אינה חוקית וחסרת בסיס משפטי לחלוטין".
עוד אמר כי "נשיא ארצות הברית וראש ממשלת ישראל לקחו בגלוי אחריות על פעולת תוקפנות זו והגדירו במפורש את שינוי המשטר כמטרתם. הרפובליקה האסלאמית של איראן מממשת את זכותה החוקית להגנה עצמית על פי סעיף 51 במגילת האומות המאוחדות כל הבסיסים, המתקנים והנכסים של הכוחות העוינים באזור יירשמו כמטרה צבאית לגיטימית במסגרת מימוש ההגנה העצמית החוקית של איראן".
"איראן נותרת מחויבת בתוקף לכבד את הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של שכנותיה. למרות מדיניות עוינת מתמשכת של ארה"ב, המשכנו ברצינות ובכנות בדרך הדיפלומטיה והדיאלוג, אך בפעם השנייה בעיצומו של המשא ומתן, ארצות הברית בגדה בדיפלומטיה ופנתה לכוח. מועצת הביטחון חייבת לקבוע באופן מיידי כי ארצות הברית וישראל ביצעו פעולת תוקפנות ולדרוש הפסקה מיידית של השימוש הבלתי חוקי בכוח. מלחמה זו, לפני שהיא תחרות על יכולות צבאיות וטכנולוגיות מתקדמות, היא קרב מתמשך ובקרב זה הרפובליקה האסלאמית של איראן תנצח. שתיקה היא שותפות בפשע זה", סיכם.
"ישראל, יחד עם ארצות הברית, פעלה כדי לעצור איום קיומי לפני שהפך לבלתי הפיך - לא מתוך דחף ולא מתוך תוקפנות, אלא מתוך הכרח ביטחוני לאחר שמוצו כל החלופות. היעדים במבצע: תשתיות גרעין, אתרי טילים בליסטיים, מנגנוני דיכוי והטרור שמפעיל המשטר האיראני ברחבי האזור - במסגרת עימות מזוין ובהתאם למגילת האו"ם והמשפט הבינלאומי".
"המשטר האיראני הפר באופן בוטה החלטות מועצת הביטחון והתחייבויות בינלאומיות: המשיך בהעשרת אורניום, האיץ ייצור טילים ומימן שלוחות טרור - תוך אסטרטגיה ברורה של דחייה והטעיה. בזמן שישראל פועלת למנוע איום בלתי הפיך, נשמעת גינוי מיידי - אך היכן הייתה הזעקה כאשר איראן חימשה שלוחות, דיכאה באלימות את אזרחיה והתקדמה לעבר יכולת גרעינית? זו צביעות".
"ישראל לא תחכה שאיומים יבשילו. כאשר משטר מצהיר בגלוי על כוונתו להשמיד את ישראל ומכין את האמצעים לכך - ישראל מאמינה לו ופועלת. מסר לעם האיראני: הפעולה אינה נגדכם אלא נגד משטר שדיכא אתכם, השקיע בטילים ואורניום במקום בכלכלה וחירות. עתידה של איראן שייך לאזרחיה, לא למשמרות המהפכה. כפי שלמדנו מפורים, מאושוויץ ומדברי צ’רצ’יל - כאשר הרס מוכרז והנשק מוכן, מנהיגים אחראים פועלים בזמן. לא מאוחר יותר. עכשיו".
גוטרש גינה את התקיפות הנרחבות של ארצות הברית וישראל נגד איראן, ובה בעת גינה גם את ירי הטילים האיראני לעבר מדינות האזור - בחריין, עיראק, ירדן, כווית, קטר, סעודיה ואיחוד האמירויות - שלדבריו פגע בריבונותן ובשלמותן הטריטוריאלית. הוא הזהיר מפני איום חמור על השלום והביטחון הבינלאומי והתריע כי פעולה צבאית עלולה להצית שרשרת אירועים בלתי נשלטת באזור.
לפי התקשורת האיראנית, לפחות 85 בני אדם נהרגו בתקיפה על בית ספר לבנות במינאב. בישראל דווח על 89 פצועים בתקיפות האיראניות ועל פגיעות נוספות בגדה. במקביל דווח על פגיעות ותשתיות שניזוקו במדינות המפרץ, על נפילת שברי יירוט בלבנון ובסוריה ועל סגירת מצר הורמוז לשיט בינלאומי.
גוטרש הביע צער על כך שההסלמה התרחשה לאחר סבב שלישי של שיחות עקיפות בין וושינגטון לטהראן בתיווך עומאן, וציין כי הזדמנות לדיפלומטיה הוחמצה. הוא קרא להפסקה מיידית של מעשי האיבה ולחזרה לשולחן המשא ומתן, בעיקר בסוגיית תוכנית הגרעין האיראנית.
בחריין תקפה בחריפות את איראן והגדירה את ירי הטילים לעברה כהפרה בוטה של ריבונותה ושל מגילת האו"ם. היא הדגישה את זכותה להגיב בהתאם לסעיף 51 לאמנה וקראה למועצת הביטחון לנקוט עמדה ברורה נגד טהראן.
רוסיה האשימה את ארצות הברית וישראל בפעולה צבאית נגד מדינה חברה באו"ם וטענה כי התקיפה בוצעה בשיא המאמצים הדיפלומטיים. מוסקבה דרשה הפסקה מיידית של הפעולות וחידוש הדיאלוג על בסיס המשפט הבינלאומי.
סין הביעה דאגה עמוקה מההסלמה וקראה לכיבוד ריבונות איראן ומדינות האזור. בייג׳ינג הדגישה כי שימוש בכוח אינו הדרך לפתרון סכסוכים והביעה תמיכה בקריאת המזכ"ל להפחתת הלחימה ולחידוש השיחות.
פקיסטן גינתה את התקיפות "הבלתי מוצדקות" באיראן, כאשר לטענתם התקיפות מגיעות על רקע מאמצים לדיון דיפלומטי. עוד טענו כי "הדיפלומטיה נדרסה שוב מכיוון שהתקפות אלו התרחשו בעיצומו של משא ומתן".
בריטניה מסרה כי: "בריטניה לא השתתפה בהתקפות נגד איראן, אך מכירה במצב השביר במזרח התיכון. משטר איראן הרג אלפים מאנשיו רק בגלל שהם עושים שימוש בזכויותיהם וחירויותיהם הבסיסיות. איראן התעלמה שוב ושוב מקריאות למצוא פתרון עמיד וקביל לסוגיית הגרעין, תוך המשך ההפרעה לאזור באמצעות תמיכתה בפרוקסי. בריטניה מגנה בחוזקה את ההתקפות איראניות ברחבי האזור, כולל התקפות על מלון בדובאי, ההתקפה על שדה התעופה האזרחי של כווית, והתקפות על מטרות אזרחיות בבחריין".
עוד טענו כי "כוחות בריטיים פעילים וטייסים בריטיים נמצאים בשמיים כחלק מפעולות הגנה אזוריות מתואמות כדי להגן על אנשים ושותפים אזוריים, בהתאם לחוק הבינלאומי. דיווחים על התקפות על אזרחים ותשתיות אזרחיות מעוררים דאגה עמוקה". לאחר מכן הבהירו כי "איראן לא תורשה לעולם לפתח נשק גרעיני".
התרעות פיקוד העורף