לשיטתו של מילשטיין, על פי המהלכים של ישראל וארה"ב ישנו היעדר חשיבה אסטרטגית, והוא הביא את דאגתו מכך: "אנחנו בעצם כמעט הגענו לאותה נקודה. הגענו לאותה נקודה די מסורתית בישראל, אנחנו ממצים שלב מסחרר במישור הצבאי אבל נכנסים לשלב שפה לא אוהבים אצלנו, אפילו מלגלגים עליו, וזה נקרא אסטרטגיה. מה אנחנו עושים עם כל הדברים האלה? חבל שלא לקחנו כמה לקחים מהמלחמה הלא מתוחקרת מספיק בעזה כדי ליישם אותם באיראן. למשל מתי לראות שהמאמץ הצבאי פחות או יותר חוזר על עצמו ולא משיג דברים משמעותיים".
בנוסף, התייחס מילשטיין לשלל הדיווחים לפיהם נעשים מאמצים לייצר בריתות או סיכומים מסוימים עם כוחות כמו הכורדים בגבול איראן, שאולי יהוו אלטרנטיבה שלטונית למשטר האייתולות, שעשוי ליפול במלחמה הנוכחית: "דבר נוסף שמתחיל הדאיג אותי זה תמיכה בכוחות פריפריאליים, הכוחות הכורדים, מתוך אמונה שהם יביאו את ההישג המיוחל וימוטטו את השלטון באיראן. אני חושב מה מעידים סוג המהלכים שלנו? יכול להיות שזה מעיד על פערים בתוכנית הגדולה וזה עוד פעם מחדד את השאלה של עשינו מהלכים צבאיים נהדרים, איך לוקחים אותם ומתרגמים אותם לשינוי מציאות?".
בנוסף, הסביר מילשטיין: "אני משתדל לא להיות חמוץ ומשבית שמחות. לפעמים ההצעה של השאלה יכולה להיות במובן של כמה זמן אתה ממשיך. האם אנחנו דובקים באיומים הקיומיים, הגרעין והטק"ק, או שאנחנו ממשיכים לדבוק במיטוט המשטר בלי שזה יקרה? כדאי שנתחיל להציב את הדילמה הזו. הדילמה הזו לא מלובנת מספיק על ידי ההנהגה מול הציבור".
לסיום, אמר מילשטיין: "מה היעד? מה התכלית המרכזית של המבצע? אני חושב שכדאי שנדבוק בנטרול האיומים הקיומיים. כדאי שנתחיל לפתח דיון על זה שיכול להיות שבסוף המערכה הזו ישאר משטר מאוד מקווה שהוא יהיה מוכה, חלש ומוגבל, אבל שנתחיל לראות שיש יעד מוגדר ושלא המלחמה עצמה היא האסטרטגיה".
התרעות פיקוד העורף