בנסיבות מסוימות - עונש מוות חובה
לצד הלחץ שמפעילים יוזמי החוק כדי להשיג רוב בהצבעה, הולכת ומתהדקת גם חזית בינלאומית נגד המהלך, ובראשה הצהרה חריגה של שרי החוץ של גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה, שהזהירו מפני אישור החוק וקראו לישראל לזנוח אותו. במקביל, גם האיחוד האירופי הביע "דאגה עמוקה".
הביקורת בעולם - חוק רק לפלסטינים?
במקביל, ההצעה קובעת מנגנון שונה בתוך תחומי ישראל, כך שכבר מנוסח החוק עצמו עולה הבחנה בין המסלול החל בשטחי יהודה ושומרון לבין המסלול החל בתחומי המדינה.
זו בדיוק הנקודה שעליה נשענת עיקר הביקורת הבינלאומית. ארבע מדינות אירופה הזהירו בהצהרתן כי להצעה "יש אופי מפלה בפועל", וכי אימוצה "עלול לערער את מחויבותה של ישראל לעקרונות דמוקרטיים". גם האיחוד האירופי חזר על התנגדותו העקרונית לעונש מוות "בכל המקרים וללא יוצא מן הכלל", והבהיר כי החוק מעורר דאגה עמוקה.
לצד הביקורת המדינית, נשמעות גם הסתייגויות במישור המשפטי. החשש הוא שהחוק ייתקל בעתירות לבג"ץ ויעורר טענות קשות בזירה הבינלאומית, בין היתר משום שהוא מצמצם את שיקול הדעת השיפוטי והתביעתי, ומייצר מבנה ענישה שונה בין מערכות משפט שונות החלות על אוכלוסיות שונות.
המשמעות מבחינת ישראל איננה תיאורטית בלבד: אם החוק יאושר, הוא עלול להפוך במהירות לעוד מוקד חיכוך מול ממשלות ידידותיות באירופה, מול מוסדות האיחוד האירופי ומול גופים משפטיים ובינלאומיים שכבר ממילא בוחנים מקרוב את מדיניות ישראל.
בן גביר: "רגע היסטורי מכונן"
מנגד, בן גביר אינו מראה סימני נסיגה. הבוקר הוא שיגר מכתב לחברי הכנסת ולחברי הקבינט, הגדיר את ההצבעה "רגע היסטורי מכונן", וקרא לתמיכה רחבה בחוק.
אלא שהסיפור הרחב יותר איננו רק בן גביר והקמפיין הפוליטי שלו, אלא הדילמה שניצבת כעת בפני הממשלה. מצד אחד, מדובר בחוק דגל של "עוצמה יהודית", שנועד לשדר נחישות והחמרה מול הטרור. מצד שני, ככל שהביקורת הבינלאומית מתרחבת, כך גובר החשש בירושלים שהרווח הפוליטי הפנימי יגיע עם תג מחיר חיצוני מיידי.
לכן, ההצבעה היום איננה רק מבחן קואליציוני או אידיאולוגי, אלא גם מבחן מדיני: עד כמה ישראל מוכנה להתעמת חזיתית עם אירופה בסוגיה שנוגעת לא רק לביטחון, אלא גם לדמותה המשפטית והדמוקרטית בעיני העולם.
התרעות פיקוד העורף