עוד אמר: "הסיבה היחידה שאנחנו נמצאים כאן היום היא כי עמדתי במילה לבוחרים שלי. הבטחתי מדיניות, הבטחתי משילות, הבטחתי שאשלוט במשרד שלי. זה בדיוק מה שעשינו, מה שהיועמ"שית המפוטרת לא סובלת. יותר מחצי מיליון אזרחים ועוד מיליוני בוחרים של המחנה הלאומי בחרו כדי להוביל שינוי אמיתי, ועכשיו גלי בהרב-מיארה רוצה לקחת מכם את הקול שלכם, לשלול מכם את הזכות לבחור".
ח"כ גוטליב התפרצה לדבריו של עמית: "יש כאן בקהל 2 נשים עם חולצות אמא ערה" (2 עותרות לבג"ץ בנושא), הוא השיב: "אנחנו לא רוצים להרחיק. עוד הפרעה אחת וניאלץ להוציא מהאולם".
ראבילו הוסיף: "הסמכות לפטר שר היא של ראש הממשלה ושלו בלבד. בית משפט קבע את העיקרון הידוע שכשירות לחוד ושיקול דעת לחוד, וקבע בהלכת דרעי-פנחסי שיש חובה להעביר שר מכהונתו אם קיים כתב אישום עם קלון, ואם לא יעשה כן מדובר בחוסר סבירות קיצוני. לאור התיקון לחוק יסוד השפיטה שהכנסת ביטלה את הלכת הסבירות, ובית המשפט בדעת רב החליט לבטל את התיקון. גם כאן אין שום טיעון שאומר שבוטלה הלכת דרעי-פנחסי. אנחנו לא חושבים שלבית המשפט יש סמכות לפטר שר. ההלכה היחידה שבאמצעותה בית המשפט הורה על פיטורי שר הייתה באמצעות הלכת דרעי-פנחסי".
השופט גרוסקופף: "פוליטזציה של המשטרה לא תיפתר בבחירות, היא צריכה להיפתר בזמן אמת". ראבילו:"אם ראש הממשלה היה סבור שיש פוליטיזציה במשטרה, הוא היה קורא לשר ומדבר איתו. הטענה הזו לא הוכחה, וגם אם כן היה נכון לא היה מקום לנקוט צעד כזה".
השופטים העירו שוב ושוב לח"כ גוטליב. השופט עמית: "תודה רבה הגברת גוטליב, ניאלץ להיפרד", והורה להוציא אותה. גוטליב: "שאדוני יתייעץ עם השופטים לצידו. לא הפרעתי לדיון". סולברג: "גברתי לא תיכנס לדבריי". גוטליב בצעקות: "העם רואה אתכם! מה קורה לכם! אתם פוגעים ככה בנבחרי ציבור. למה כולכם מורידים את הראש שלכם. תתביישו לכם". ח"כ סון הר מלך: "תתביישו לכם, חבורה של פחדנים". חברות הכנסת הוצאו מן האולם.
מאז תחילת כהונת הממשלה הנוכחית, עצם מינויו והמשך כהונתו של בן גביר מצויים בלב שורה של עתירות לבג"ץ, בטענה לחוסר סבירות קיצוני. בתחילת שנת 2024 דחו שופטי העליון עתירה שביקשה לבטל את מינויו בשל עברו הפלילי והתבטאויותיו לאורך השנים, אולם במקביל נותרו תלויות ועומדות עתירות נוספות - העוסקות בהתנהלותו בתפקיד, בטענות לפגיעה בעצמאות המשטרה ובהפעלת סמכויות בניגוד למקובל - שטרם הוכרעו.
בפברואר הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירות והורה לנתניהו "לבוא וליתן טעם מדוע לא יורה על העברתו של בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי".
על פי לוח הזמנים, בזה אחר זה יעלו המעורבים בעתירה ויטענו את טענותיהם: ראשונים יטענו עורכי הדין של ראש הממשלה והשר לביטחון לאומי, כאשר שופטי העליון הקציבו להם לטעון עד שעה כל אחד. עורך דינו של ראש הממשלה יצטרך לנמק מדוע לא יעשה שימוש בסמכותו להעביר השר בן גביר מתפקידו.
לאחרונה כתבו עורכי הדין נתניהו ושל הממשלה: "בית המשפט הנכבד מתבקש בזה לכבד את ריבונותה של הממשלה, לדחות את העתירות, לבטל את הצו על תנאי שניתן ולהימנע מפגיעה קשה בהפרדת הרשויות ומהתערבות פוליטית בהרכבה החוקי של הממשלה ומהפיכת הצו למוחלט". בין היתר הם טוענים ל"חוסר שפיטות" ושבית המשפט "אין אפשרות חוקתית לפסוק בנושא", על אף שהחוק מורה אחרת.
השר בן גביר בתגובתו כתב לאחרונה בעמדתו כי "דרישת היועמ"שית לפטר שר בממשלת ישראל עלולה לקרוע את החבל ולהביא למשבר חוקתי - היועמ"שית מובילה את בית המשפט ואת מדינת ישראל כולה לנקודה רגישה". עוד טען כי : "אין לבית המשפט שום סמכות להדיח שר מכהן שלא הורשע". הוא טוען כי מינה מאות מנויים במשטרה ורק על שלושה יש מחלוקת.
לאחר מכן, נציגי פרקליטות המדינה שייצגו את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה יטענו עד 40 דקות. היועצת המשפטית לממשלה סבורה שעל ראש הממשלה לנמק מדוע אינו מפטר את בן גביר בשל הפגיעה שלו בעצמאות המשטרה.
באופן טבעי, לעתירה הנפיצה גם משמעות פוליטית: פעולותיו האחרונות של בן גביר בהתערבות בעבודת המשטרה ואי ציותו להחלטת בית המשפט בנושא קידום רינת סבן, מראות כי הוא סבור שהדחה תחזק את מפלגתו בבחירות הקרובות. מבחינת בן גביר פסילתו תהווה רווח פוליטי משום שיוכל להציג ש"נגרם לו עוול".
מבחינת בית המשפט - בג"ץ אינו אמור להתחשב בשיקולים של שחקנים פוליטיים והאם הדבר יועיל לבן גביר ולנתניהו או לא. אך כן ההיגיון אומר שלפני מערכת בחירות, כל עוד ניתן - בג"צ ישאף לדחות את ההחלטה. ייתכן כי בג"ץ יוכל גם למצוא דרכים יצירתיות לפתרון למשל הטלת מגבלות על השר.
התרעות פיקוד העורף