סעיף 15 מאפשר לתובע ה-ICC לקבל פניות ומידע מגורמים חיצוניים ולבחון אם יש בסיס להמשך בדיקה, אך אין מדובר בשלב זה בחקירה שנפתחה או בקביעה של בית הדין. התלונה נשענת על הטענה כי מי שמספק רכיב חיוני שמאפשר את הפעלת הנשק, עשוי להיחשב כמי שסייע לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. ב"שורת הדין" טוענים כי איראן מחמשת לאורך שנים את חיזבאללה, חמאס והחות'ים, הנשענים על מערכות נפץ ורקטות המופנות לעבר אוכלוסייה אזרחית.
לתלונה הזאת יש גם בסיס עובדתי שמופיע במסמכים רשמיים של ממשלת ספרד. בדוח השנתי הספרדי על יצוא חומרי הגנה ומוצרים דו-שימושיים לשנת 2024 מופיעה שורת יצוא לאיראן בהיקף של 1,331,289.37 אירו, ובפירוט נכללים "דטונאטורים, חומרי נפץ מסוג A, B ו-E, ריאגנטים מעבדתיים ותוכנת בקרה". בדוח הרשמי למחצית הראשונה של 2025 מופיעה שורת יצוא נוספת לאיראן בהיקף של 200 אלף אירו. כלומר, במסמכים הרשמיים עצמם מופיע יצוא דו-שימושי לאיראן בהיקף של יותר מ-1.5 מיליון אירו בתקופה הרלוונטית. עם זאת, הקביעה שלפיה היצוא הזה עולה כדי "סיוע לפשעי מלחמה" היא טענה משפטית של המתלוננים, לא ממצא שנקבע עד כה על ידי בית הדין.
מאז החריף סנצ'ס עוד יותר את הטון. ב-31 במרץ הוא תקף את החוק הישראלי החדש בנושא עונש מוות למחבלים וכינה אותו "צעד נוסף לעבר אפרטהייד", בטענה שמדובר במהלך שאינו חל באופן שווה על ישראלים ועל פלסטינים. ספרד הייתה לאורך המלחמה אחת המבקרות הבולטות ביותר של ישראל, בעוד שבישראל הגדירו לא פעם את הקו הספרדי כאנטי-ישראלי ואף אנטישמי.
בשבוע האחרון נקטה מדריד עוד שורה של צעדים שהחריפו את העימות. סנצ'ס קרא להשעות את הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל, תקף את "החסינות" שניתנת, לדבריו, ל"מעשים הפליליים" של ישראל, וספרד אף פתחה מחדש את שגרירותה בטהרן. בנוסף אמר סנצ'ס כי מי שמפרה כיום את המשפט הבינלאומי במזרח התיכון היא ישראל, וקשר בין הביקורת שלו לבין האיומים שהשמיעה ירושלים כלפי מדריד. גם בישראל הגיבו בחריפות. ב-11 באפריל נזפה ישראל בדיפלומט הספרדי הבכיר בתל אביב בעקבות פיצוץ בובה בדמות ראש הממשלה בנימין נתניהו באירוע מקומי בספרד, אירוע שהוסיף עוד שכבה של מתח ליחסים הרעועים ממילא.
התרעות פיקוד העורף