אם אכן תתקיים שיחה ישירה בין השניים, יהיה מדובר במהלך חריג על רקע היעדר יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ישראל ללבנון והמתיחות הביטחונית המתמשכת בגבול הצפון.
הפגישה הישירה בין ישראל ללבנון בוושינגטון, שנערכה ביום שלישי במחלקת המדינה, הוצגה מראש כמהלך יוצא דופן: מפגש פומבי נדיר, בדרג דיפלומטי בכיר, בין שתי מדינות שאין ביניהן יחסים רשמיים ושנמצאות בעיצומה של לחימה. אלא שככל שמתבהרים פרטיה, מתבררות גם מגבלותיה. השיחות אומנם התקיימו, אבל לא הניבו הסכמה אופרטיבית, לא הביאו להפסקת אש, ובעיקר המחישו עד כמה רחוקים הצדדים זה מזה.
כל אחד מן הצדדים יצא מן החדר עם גרסה שמתאימה לצרכיו. בירושלים בחרו להבליט את האווירה הטובה ואת עצם קיומו של ערוץ ישיר, ואף רמזו לאפשרות של הסדרה רחבה יותר בהמשך. בביירות דיברו על שיחות "קונסטרוקטיביות", אבל חזרו והעמידו במרכז את הדרישה להפסקת אש ולצעדים מיידיים בדרום. ואלה - ממש לא רק הבדלי סגנון, אלה שתי תפיסות שונות לגמרי של תכלית המהלך.
התרעות פיקוד העורף