בחוגי הקואליציה והאופוזיציה השיחות כבר אינן עוסקות רק בחקיקה, אלא, אם לא בעיקר, גם בלוחות זמנים, קמפיינים פוליטיים, סקרים, רשימות וחוק אחד שמרחף מעל הכול: חוק הגיוס.
זה מסתמן ככנס האחרון לפני פיזור הכנסת ויציאה לבחירות. במערכת הפוליטית מדברים על סוף אוקטובר - המועד המקורי לפי החוק - כאפשרות המרכזית, לצד אפשרות מוקדמת יותר בספטמבר. בירושלים מבינים שהחודשים הקרובים יקבעו את הנרטיב שאיתו יגיעו הצדדים לקלפיות: גיוס חרדים, אחריות ל-7 באוקטובר, המאבק במערכת המשפט, המלחמה הרב-חזיתית ותוצאותיה עד כה, התקשורת, יוקר המחיה והיחסים בתוך גוש הימין.
בתוך כך, בקואליציה מכינים בליץ חקיקה אגרסיבי במיוחד. על השולחן מונחים חוק הגיוס, פיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, חוק מח"ש, רפורמת התקשורת של השר שלמה קרעי, חוק התאגיד, חוק הכותל, חקיקה הנוגעת למינויים בכירים, הצעות הנוגעות לאקדמיה ולשביתות פוליטיות, וגם חקיקה הנוגעת להעמדת מחבלי 7 באוקטובר לדין ולעונש מוות למחבלים. לצידם מקודמות הצעות שנועדו להשלים חלקים ממהלך השינויים במערכת המשפט, בתקשורת ובפקידות הבכירה.
בליכוד רואים איך ככל שמתקרבים לבחירות, המשמעת הקואליציונית נשחקת. שרים וחברי כנסת עסוקים בפריימריז, בהתמקמות פוליטית ובהישרדות אישית. במקביל, הסיעות החרדיות מאבדות סבלנות סביב חוק הגיוס, והמתיחות בתוך יהדות התורה שוב עולה.
החרדים חוששים שנתניהו מושך זמן
ש"ס מאותתת שתתמוך בפשרה בסוגיית הגיוס, אם תישמר המסגרת העקרונית של הפטור לתלמידי ישיבות, אבל בדגל התורה ואגודת ישראל הקו נוקשה בהרבה - בעיקר סביב סוגיית הסנקציות. החרדים חוששים שנתניהו מושך זמן ואינו מתכוון באמת להעביר חוק לפני הבחירות.
מבחינת נתניהו, אם אכן זה הכיוון, יש היגיון פוליטי ברור באי-העברת חוק הגיוס בכנסת הנוכחית: כך הוא משאיר את הסוגיה פתוחה והופך את החרדים לשותפים כמעט בלתי אפשריים מבחינת גוש האופוזיציה. אם אחרי הבחירות ינסה גוש אנטי-נתניהו לצרף את החרדים, או חלק מהם, כדי להרכיב רוב - הוא יידרש לטפל מיד בחוק הגיוס, והחרדים צפויים לדרוש בתמורה התחייבויות מרחיקות לכת. קשה לראות את ליברמן, לפיד, איזנקוט ובנט מעניקים להם את חוק הגיוס שהם מבקשים לקבל.
חוק הגיוס נהפך לסמל הרחב ביותר של המשבר הפוליטי שאחרי 7 באוקטובר. צה"ל דורש עוד אלפי לוחמים ומזהיר מקריסת מערך המילואים; הממשלה מתקשה בינתיים לייצר הסכמה פוליטית בסיסית על גיוס חרדים - דווקא בזמן מלחמה.
כרגע, במערכת הפוליטית מדברים בעיקר על שני תאריכים אפשריים: תחילת ספטמבר או סוף אוקטובר. בחירות בספטמבר יחייבו פיזור מהיר של הכנסת כבר בשבועות הקרובים; בחירות בסוף אוקטובר ייתנו לקואליציה עוד זמן לחקיקה, וגם יאפשרו לכנסת להתקרב להשלמת כהונה מלאה - אירוע שכמעט לא נראה כאן זה שנים רבות.
שדה המוקשים הפוליטי של נתניהו
עוד לפני שאלת התאריך, מחכה לנתניהו שדה מוקשים פוליטי נוסף: המאבק סביב ועדת החקירה ל-7 באוקטובר.
בקואליציה מקדמים חלופה לוועדת חקירה ממלכתית - מהלך שהאופוזיציה, משפחות שכולות ובכירים לשעבר במערכת הביטחון רואים כניסיון לשלוט בהרכב הוועדה ובמסקנותיה. הממשלה נדרשת להציג עד תחילת יולי את עמדתה ביחס למתווה חקירה של אירועי 7 באוקטובר, והנושא צפוי להיות אחד העימותים המרכזיים של כנס הקיץ.
מבחינת נתניהו וסביבתו, הקרב הזה עשוי להיות חשוב כמעט כמו חוק הגיוס. בליכוד מבינים שוועדת חקירה ממלכתית בעיצומה של מערכת בחירות עלולה להפוך לאירוע פוליטי הרסני. לכן המאבק על אופי החקירה הוא גם מאבק על הדרך שבה ינוהל קמפיין הבחירות.
גם האופוזיציה כבר שקועה בבחירות
גם האופוזיציה מגיעה לכנס במצב מורכב. רשמית, יש לה הזדמנות לבלום את החקיקה ולשחוק את הממשלה. בפועל, גם היא כבר שקועה עמוק בהיערכות לבחירות.
באופוזיציה יודעים שכדי לנצח את נתניהו לא יספיק קמפיין "רק לא ביבי". האירועים מאז 7 באוקטובר שינו את סדר היום הציבורי, והנושאים הביטחוניים - גיוס, צה"ל, אחריות המחדל ויחסי הדרג המדיני והצבאי - דחקו לשוליים חלק גדול מהשיח הישן של גוש המחאה.
גם בזירה הבינלאומית עוקבים בדריכות אחרי פתיחת הכנס. כלי תקשורת זרים מסמנים שלושה נושאים מרכזיים: חוק הגיוס, ועדת החקירה ל-7 באוקטובר והניסיון לחדש חלקים מהרפורמה המשפטית. מבחוץ, הכנסת הקרובה נתפסת כמבחן יציבות פוליטי לנתניהו - ובשלב הזה לא ברור עד כמה הוא שולט בלוחות הזמנים ובשותפיו.
כל החלטה תיבחן דרך הקמפיין
מאחורי הקלעים, בכירים בקואליציה מודים שהמערכת כבר נמצאת בפועל בתוך מערכת בחירות - גם אם טרם הוכרז עליה רשמית. הכנסת חזרה לעבוד, הוועדות מתכנסות, המליאה מחדשת הצבעות, אבל כמעט כל החלטה שתתקבל מעכשיו תיבחן דרך שאלה אחת: איך היא תיראה בקמפיין.
כנס הקיץ הזה צפוי להיות אחד הכנסים האגרסיביים, היצריים והנפיצים ביותר שנראו כאן בשנים האחרונות. הכנסת אמורה לעסוק בחקיקה, בפיקוח ובדיונים ממלכתיים; בפועל, היא נכנסת לשלושה חודשים שבהם כל הצבעה, כל נאום וכל דיל פוליטי יהיו חלק מקרב הפתיחה של הבחירות.
התרעות פיקוד העורף