הסקר נערך במאי 2026 בקרב מתפקדי הליכוד הפעילים, אוכלוסייה המונה כ-120 אלף איש ואינה מייצגת את כלל מצביעי הליכוד. את המחקר ערכו ד"ר נמרוד ניר ממכון אגם ואסא שפירא, בקרב מתפקדים פעילים כפי שהופיעו בפנקס המעודכן לדצמבר 2025. המדגם הסופי כלל 1,097 משיבים לאחר ניקוי כפילויות, הסרת בוטים ובקרה שכל המשתתפים נכללים בפנקס הבוחרים המעודכן. לפי עורכי הסקר, המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של המשיבים דומים לאלה של כלל מתפקדי הליכוד. טעות הדגימה היא 3.899% ברמת ביטחון של 95%.
ברשימת הליכוד לכנסת ה-26, כפי שעולה מבחירת המתפקדים, גוטליב מובילה עם 71.5%. אחריה אוחנה עם 69.9%, משה סעדה עם 61.6%, אלי כהן עם 56.6% ובועז ביסמוט עם 54.8%. בעשירייה הראשונה נמצאים גם עמיחי שיקלי, ישראל כ"ץ, מירי רגב, יריב לוין ושלמה קרעי. זה הנתון שבליכוד תמיד בודקים ראשון: מי חזק בשטח. מהסקר עולה שהמתפקדים ממשיכים לתגמל את מי שנתפסים כלוחמים אידיאולוגיים, נאמנים לקו הימני ולנתניהו, אך במקביל מתחילות להסתמן העדפות חדשות בצמרת. אוחנה הוא המרוויח הגדול: מקום שני ברשימה, והמועמד המוביל לרשת את נתניהו אם לא יתמודד - עם 26.1%, לפני ישראל כ"ץ שמקבל 18.1%.
נתניהו עצמו עדיין נהנה משליטה עמוקה במפלגה. 75.1% מהמתפקדים מעדיפים אותו לראשות הליכוד, 74.6% תומכים בקידום חנינה עבורו, ו-76% סבורים שמעמדו התחזק בעקבות המערכה הביטחונית. אלא שבהשוואה לינואר, אז התמיכה בו עמדה על יותר מ-80%, ניכרת שחיקה קלה - דווקא בקרב הקהל הנאמן ביותר שלו. הסדק המשמעותי ביותר נוגע לדרישת נתניהו לעשרה שריונים ברשימה. רק 48.9% תומכים בכך. מנגד, 51.1% אינם מקבלים את הדרישה במלואה: 31.4% מוכנים ל-2-3 שריונים בלבד, ו-10.5% מתנגדים לשריונים לחלוטין. בליכוד, מפלגה שבה משמעת כלפי היו"ר היא חלק מהדי-אן-איי הפוליטי, זהו נתון חריג.
גם האפשרות לשריין את יאיר נתניהו זוכה לדחייה רחבה: 64.2% מהמתפקדים מתנגדים, ורק 20.6% תומכים. בשאלה אילו אנשי ציבור היו רוצים לראות מצטרפים לרשימת הליכוד, יאיר נתניהו מקבל 6.9% בלבד. המסר מהשטח חד: נתניהו האב שומר על כוחו; ניסיון לקדם את הבן מתקבל אחרת לגמרי.
היחס לסביבת ראש הממשלה מורכב גם בנושאים אחרים. רק 37.2% סבורים שהמשפחה והמעגל הקרוב מחזקים את מעמדו, בעוד 29.6% חושבים שהם מחלישים אותו ו-33.2% אינם בטוחים. בטיפול בהתבטאויות זיו אגמון, 36.7% מאוכזבים ורק 33.2% מרוצים. גם בסוגיית גיוס החרדים ניכרת אי-נוחות ברורה. רק 32.3% תומכים בקידום חוק פטור מגיוס לפני הבחירות, 40.9% מתנגדים ו-26.9% אינם בטוחים. כמעט שני שלישים, אם כן, אינם מעניקים תמיכה מפורשת במהלך - נתון שממחיש את הפער בין דרישות השותפות החרדיות לבין הלך הרוח בתוך הליכוד עצמו.
בזירה הביטחונית, התמיכה במלחמה כמעט מוחלטת: 94.7% סבורים שהייתה נחוצה. שביעות הרצון מהתוצאות, לעומת זאת, נמוכה בהרבה - 55.9% בלבד שבעי רצון במידה רבה או רבה מאוד. בנוסף, 44% אינם מאמינים או אינם בטוחים בהצהרות על חולשת איראן וחיזבאללה. גם בקרב המתפקדים, מתברר, התמיכה בעצם היציאה למערכה אינה מוחקת שאלות על ההישגים שהושגו בסופה.
בתמונה הפוליטית הרחבה יותר, הליכוד עדיין יציב מאוד. 85.2% מהמתפקדים אומרים שיש סבירות גבוהה עד ודאית שיצביעו לליכוד, ו-77.3% שוללים לחלוטין הצבעה למפלגה חדשה אפשרית של גלעד ארדן, משה כחלון ויולי אדלשטיין. בסופו של דבר, נתניהו עדיין שולט בליכוד, אבל המתפקדים כבר לא חותמים לו על צ'ק פתוח. הרשימה שהם מציירים - גוטליב בראש, אוחנה מתחזק, ברקת נחלש - מספרת על בייס נאמן, ימני ולוחמני, שמוכן גם להציב גבולות: לא לעשרה שריונים, לא ליאיר נתניהו, ולא בהכרח לעסקה עם החרדים בכל מחיר.
התרעות פיקוד העורף