טייב התייחס לנתוני גיוס החרדים ואמר כי בצה"ל מזהים עלייה במספרי המתגייסים בשלוש השנים האחרונות, וביתר שאת מאז תחילת המלחמה. לדבריו, המספרים עלו מכ-1,700 מתגייסים לכ-2,200 ולאחר מכן לכ-2,800, ובחציון הראשון של 2025 נספרו כ-1,860 מתגייסים. על משמעות קיצור השירות, אמר: "אם אנחנו ממשים זאת בינואר 27, אנחנו יורדים בסדר גודל של 10% בהיקף הלוחמים של צה״ל. מדובר פה בהרבה מאוד לוחמים ואפשר לומר את המספרים בדלתיים סגורות. למעשה זאת ירידה יותר משמעותית, כי היא משבשת את קצב התחלופה בצבא. אנחנו עובדים על קצב תחלופה של 4 חודשים - הגיוסים, משך קורסי הפיקוד וכיו״ב. הירידה ל-30 חודשים זה דה פקט 15% ויותר של ירידה - אנחנו נאבד בין 4-5 גדודים סדירים. אתה תצטרך לסגור סד״כ או שיהיה בחצי כוח. כשאני מתרגם 4-5 גדודים אני מתרגם את זה ל-35 גדודי מילואים בתעסוקה מבצעית פחות או יותר".
לדבריו, העלייה נובעת מכך ש"יש אנשים שרוצים להתגייס ולא יכולים לעמוד מנגד", לצד הרחבת המסלולים והשפעת הסנקציות על חלק מהמועמדים. עם זאת, הוא הזהיר מפני היקף ההשתמטות: "אנחנו עומדים היום על 32,000 משתמטים", וציין כי ישנם עוד יותר מ-50 אלף בעלי צווי 12, שעברו את התהליך אך אינם משתפים פעולה. "אנחנו נגיע לאזור ה-80–90 אלף משתמטים בקרוב מאוד. זו בעיה נורמטיבית וחוקית", אמר טייב. בהתייחס למסלולי השירות אמר כי עיקר העלייה נרשמת בתפקידי תומכי לחימה, בעוד שבקרב לוחמים העלייה מתונה יותר. נציג צה"ל בדיון הוסיף כי הארכת השירות ל-36 חודשים אינה מספיקה כדי לסגור את הפער בחיילים ובלוחמים.
יו"ר הוועדה ח״כ בועז ביסמוט קשר בין הדיון על שילוב חרדים בצה"ל לבין הצורך להכיל ביטויי אמונה של חיילים, והתייחס לסיפורו של לוחם שנשפט ל-30 ימי מחבוש לאחר שענד פאץ' שעליו נכתב "משיח". "אפשר להסכים עם המסר, אפשר לחלוק עליו, אבל חייבים לשאול ביושר: איך קרה שדווקא על החייל הזה נפלו בצורה כל כך קיצונית?", אמר. "אדם שקם בבוקר להילחם ולסכן את חייו כדי לנצח את המלחמה, שמבחינתו אותו פאץ' מבטא אמונה, תקווה ורוח ניצחון, איך הוא מצא את עצמו נענש בעונש כה חמור?"
לדבריו, "הניצחון במלחמה הזאת לא בנוי רק על טנקים ומטוסים. הוא בנוי גם על רוח. על אמונה בצדקת הדרך ועל הערבות ההדדית בינינו". ביסמוט הדגיש כי "הכללים בצבא הם חיוניים" וכי "צריך משמעת", אך הוסיף: "אסור לנו להגיע למצב שבו חייל מרגיש שהאמונה שלו היא הבעיה". בהתייחס לחוק הגיוס אמר ביסמוט כי "הסיפור הזה ממחיש את השאלה האמיתית שעומדת לפתחנו". לדבריו, "מדינת ישראל אומרת לציבור החרדי: בואו תהיו חלק יותר גדול בשירות הצבאי. אבל באותה נשימה היא חייבת גם לדעת להכיל את הזהות, האמונה והרוח שאותם צעירים מביאים איתם מהבית".
ביסמוט הוסיף: "אי אפשר לרצות עוד חרדים בצה"ל ובמקביל להיבהל מכל ביטוי של אמונה או רוח יהודית שהם מביאים איתם. אם אנחנו רוצים יותר חרדים בצה"ל, אנחנו מוכרחים להבין שהם לא יגיעו כחילונים עם כיפה. הם יגיעו עם העולם הערכי שלהם, עם אמונה, עם סמלים ועם רוח שתשתלב לשותפות ישראלית אחת".
מוקדם יותר השבוע הרים בכיר בצה״ל ״דגל אדום״ בנוגע לנתוני הגיוס והזהיר כי בסוף השנה יחידות צה"ל יהיו במחסור חמור של כוח אדם, בדגש על מחסור של אלפי לוחמים בסדיר. כתבנו אבי אשכנזי דיווח שבצה"ל מספרים על שחיקה הולכת וגוברת בשל עומס הלחימה על חיילי הסדיר, ומצביעים על נשירה של לוחמים תוך כדי השירות מתפקידי לחימה בשל העומס הרב.
"במשך הלחימה הצרכים וכמות הנפגעים מחייבים הפעלה ובניין כוח בהיקף נרחב, כדי לתת מענה לאתגרי הלחימה למצב המבצעי. 7 זירות לחימה, אלפי נפגעים ושחיקה רחבה, מילואים - שמגויסים כעת לתקופות של 80 עד 100 ימים בשנה, על הסד"כ הסדיר בלחימה כל הזמן, הצורך בבניין כוח. יש הרבה לקחים שצריך למצוא להם פתרונות", אמר קצין בכיר באגף כוח אדם, אשר מציג תמונה מטרידה על מצבו של צה"ל היום.
הקצין הבכיר הציג את התוכנית השלמה לפתרון הבעיה: "המענה מחייב כלים שלובים ולא ייבוא ממקור אחד: הארכת שירות חובה – מיידי וקצוב. חרדים – פעולה מיידית שתהיה אפקטיבית בטווח הבינוני. הרחבת היקף המשרתים במילואים ותיקון החוק – מיידי ולאורך זמן, מרכיבי קבע – מיידי וקצוב, כשהוראת השעה של החוק תפוג בעוד חמש שנים, והשירות יתקצר מחדש, צריך מאגר קבוע".
לדברי הקצין הבכיר, צה"ל גדל בסדר מאגר המילואים, כשבתחילת המלחמה צהל מנה כ-360 אלף אנשים, והיום 490 אלף כוח אדם סדיר בלחימה: "כשהתחילה המלחמה, אגף התכנון הציג את כמות הכוח שהוא צריך, בכל היחידות. יש תקינה חדשה לצבא וצריך לאייש אותו, להשלים את כמות הנפגעים הגדולה שהייתה ולתת לחיילים אורך נשימה".
לדברי הקצין הבכיר, בלי הגיוס ההולך וגדל של נשים לתפקידי לחימה צה"ל לא היה עומד במשימות שלו: "לוחמות – ב-2012 היו 547 נשים ללוחמה. ב-2025 גוייסו יותר כ-5,200. קפיצה ראשונה הייתה ב-2013 כשפתחו את המכינות הלוחמות, אחר כך פתחו את הגדודים המעורבים והגיעו ל-3,000. המלחמה הביאה לעלייה נוספת, בלי יעדי איתור של פראמדיקיות. היום מחפשים את הדבר הבא שיגדיל את גיוס הנשים עוד".
"באשר לגיוס חרדים, לא כולם רוצים ללכת לחשמונאים כי הסטנדרטים שם גבוהים, חלק ממילא רוצים מקצוע או שהם מבוגרים מדי. הגיוס הנוכחי של החרדים ללחימה היה הגבוה ביותר ב-4 השנים האחרונות, והיינו יכולים לגייס פי 2. חטיבת החשמונאים מוכנה לקליטת 2 פלוגות. אין חייל חרדי שלא יכול לשרת בצה"ל. לא שמעתי אחד מההנהגה החרדית שביקר וראה ואמר שיש בעיה", אמר הקצין הבכיר.
"גיוס חרדים בשנים 2019 ועד 2022 היו בערך 1,700 שמתגייסים בכל שנה בממוצע, לפי כללי החוק. 2023- 2,200 מתגייסים; 2024 – 2,811 מתגייסים; 2025 – קיבלנו נתונים על חצי שנה אבל אנחנו נחצה את 3,200 מתגייסים. הסיבות לעלייה הן שאי אפשר לעמוד מנגד לאור המלחמה. יש הרבה מסלולים מותאמים, הסנקציות משפיעות – אין יציאה לחו"ל, מעצרים אקראיים, לא יוכל ללמוד משפטים". לדברי הבכיר, בעוד כחודשיים יעמוד מספר העריקים מצה"ל אחרי הזנת צו הזימון לחרדים על על 90,000 עריקים מחויבי מעצר.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר בוועדת חו"ב: "הממשלה מבקשת מיו"ר הוועדה ומהיועמ"שית של הוועדה להפיץ נוסח סופי ולחתום. הממשלה תעביר את חוק הגיוס כאן ואחרי זה בקריאה שניה ושלישית במליאה".
ח"כ יולי אדלשטיין: "העלו כאן טענות שזה דיון למען השלטון ודיון שנועד לשמר את הקואליציה. אני רואה את הדברים בדיוק להפך. אני חושב שזה דיון שעלול לקבור את שלטון הימין במדינת ישראל. ואני אומר את זה כאיש ימין. אני לא חושב שאני צריך להוכיח למישהו את השקפת העולם שלי. כל מי שקורא עכשיו לי ולחבריי ואומר שמתוך אחריות למחנה הלאומי חייבים לתמוך בחוק הזה, אני אומר בדיוק להפך, במו ידינו אנחנו משדרים שאנחנו כבר לא מה שהיינו, ומפרקים אפשרות לשלטון ימין".
התרעות פיקוד העורף