במקביל, סוכנות הידיעות האיראנית פארס ציטטה מקור המקורב למשא ומתן, באומרו כי "שחרור הכספים האיראניים המוקפאים הוא נקודת המחלוקת הרצינית האחרונה מול ארצות הברית". המקור עוד אמר לפארס: "ארצות הברית חזרה בה בעבר ממימוש התחייבויותיה בנושא הכספים האיראניים המוקפאים. איראן התעקשה והודיעה שכל עוד הכספים שסוכם עליהם לא הועברו — לא ניתן להגיע לשום הסכם".
סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים" ציטטה את המקור שאמר כי ביקורו של קאליבאף בדוחה נועד בעיקר לבחון את סוגיית הכספים האיראניים שהוקפאו בחו"ל, וציינה כי הביקור היה "טוב באופן כללי" ותרם להשגת התקדמות במשא ומתן.
מקורות פרלמנטריים בחיזבאללה לעיתון הקטרי אל־ערבי אל־ג'דיד: "האיומים הישראליים לא יגרמו לנו לסגת, והעמדה שלנו תישאר הגנתית. כל הסלמה צבאית תיענה בתגובה המתאימה. ההסלמה של ישראל והפרת כל ההסכמים מצדה מחייבות את המדינה הלבנונית לחזור בה מהמשא ומתן הישיר. לא ניכנע לשום תנאים אמריקאיים או ישראליים, ועל המדינה הלבנונית להפסיק למסור את קלפיה לאמריקאים".
בצה"ל החלו לגייס כוחות מילואים
בזמן שבישראל גוברים הקולות במערכת הביטחון הקוראים להחריף את הפעולה נגד חיזבאללה, ובצה"ל החלו לגייס כוחות מילואים לקראת אפשרות של הרחבת הפעילות מעבר לקו הפסקת האש בלבנון, במזרח התיכון נשמעת בימים האחרונים עמדה הפוכה כמעט: מדינות ערביות ומוסלמיות, לצד ארצות הברית וצרפת, לוחצות למנוע הסלמה משמעותית בלבנון - ובמקביל מנסות לדחוף את ממשל טראמפ להסדר מול איראן, גם אם חלקי וזמני.
המתיחות קיבלה ביטוי פומבי כשנתניהו הודיע כי ישראל תגביר את התקיפות נגד חיזבאללה, לאחר התגברות ירי הכטב"מים והרקטות לעבר כוחות צה"ל והצפון. ברקע נמצאים גם המגעים האמריקניים-איראניים, שבהם דורשת טהרן, בין היתר, עצירה של התקיפות הישראליות בלבנון כחלק מהסדרה רחבה יותר.
קריסה פנימית בביירות
לפי אותם גורמים, החשש הזה נשמע כמעט מכל מחנה פוליטי מרכזי בלבנון. גם גורמים נוצרים ודרוזים, לצד גורמים המקורבים למערב, מעבירים מסרים דומים לארצות הברית ולמדינות באזור. בוושינגטון ובפריז חוששים מאוד מתרחיש של מלחמת אזרחים בלבנון, שעלול לטלטל מחדש את האזור כולו. במערכת האזורית נוצרה משוואה בעייתית במיוחד: חיזבאללה מחזיק את לבנון כבת ערובה, אבל עצם החשש מקריסת לבנון מגביל גם את חופש הפעולה של ישראל.
מאמצים להגיע להבנות מול איראן
לפי גורמים אזוריים, מאחורי ההתארגנות הזאת עומד גם חוסר אמון גובר בראש הממשלה נתניהו בקרב כמה ממנהיגי האזור. אותם גורמים מעריכים כי חלק מהמדינות המוסלמיות ביקשו לבנות ערוץ ישיר וחזק יותר מול טראמפ, בין היתר כדי לצמצם את יכולתו של נתניהו להשפיע לבדו על קבלת ההחלטות בבית הלבן.
לפי ההערכות שעלו בשיחות בין גורמים אזוריים ואמריקנים, בוושינגטון ציפו בתחילת הדרך שהלחץ הצבאי והכלכלי על איראן יטלטל את המשטר. אחרי שבועות ארוכים התברר שהמשטר בטהרן ספג פגיעה - אבל לא איבד אחיזה. "ציפו שהרחוב האיראני יתפוצץ. זה לא קרה", אמר גורם המעורה בפרטים.
בטהרן אין כתובת
במקביל, טהרן ממשיכה להצהיר על תמיכתה בחיזבאללה, גם בזמן שהמגעים עם וושינגטון נמשכים. החשש בישראל הוא שממשל טראמפ יסתפק ב"הסכם מסגרת" או בשלב ראשון בלבד - מודל שמעניק הישג מדיני מיידי, אבל משאיר את מוקדי הנפץ האזוריים להמשך.
בצה"ל מתכוננים להרחבה משמעותית בלבנון
בתוך כך, בישראל נמשכת התארגנות לקראת האפשרות של חזרה ללחימה רחבה בלבנון, ועל רקע זה החל צה"ל לגייס חיילי מילואים בצווי 8 כדי להגביר את הפעילות מעבר לקו הפסקת האש. המהלך מגיע לאחר ביקורת שמתח הרמטכ"ל בקבינט וטענות קצינים בכירים כי ידי צה"ל כבולות בשל המשא ומתן עם האמריקנים על הסכם עם לבנון, בזמן שהכוחות בשטח סופגים ירי, מטענים, רחפנים וכטב"מים.
לפי גורמים אזוריים, בתקופה האחרונה טראמפ התנגד להרחבה משמעותית של פעולת צה"ל בלבנון, בעיקר מחשש שמהלך כזה יפתח חזית חדשה ויפגע במאמצים להגיע להסדר מול איראן. "האמריקנים לא רוצים עכשיו לפתוח חזית חדשה שתפוצץ את כל המאמצים מול איראן", אמר אחד הגורמים.
הגורמים מעריכים כי חלק מהתדרוכים בישראל נועדו גם לייצר תחושת דחיפות מול וושינגטון, לקראת ניסיון לקבל מרחב פעולה רחב יותר בלבנון. אבל כל עוד האישור האמריקני אינו מונח על השולחן, ההערכה באזור היא שישראל תתקשה לצאת למהלך רחב באמת.
בינתיים, בירושלים ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות. באזור כבר מתייחסים לזירות האיראנית והלבנונית כאל מערכת אחת של כלים שלובים.
התרעות פיקוד העורף