נראה שבקואליציה למעשה קוראים את המפה מחדש כעת ומקדמים בפועל את הקדמת הבחירות. כיום בליכוד, כולל בסביבת נתניהו כבר לא מתייחסים לחוק הגיוס כאל משבר שניתן לפתור בעוד סבב לחצים, אלא כאל מהלך שסיכוייו לשרוד את ההתנגדות מצד הרבנים, המשבר מול החרדים והקושי לגייס רוב בליכוד - שואפים לאפס.
מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים ויכוח פוליטי ואסטרטגי סביב לוח הזמנים. בליכוד מסבירים כי מבחינת נתניהו, בהנחה שהולכים לבחירות מוקדמות ולא ממתינים למועד החוקי בסוף אוקטובר, נותר למעשה חלון אחד בלבד. "אם הולכים לבחירות - זה צריך להיות אחד בספטמבר", אמרו גורמים המעורים בשיחות. "ה-15 בספטמבר בעייתי מאוד בגלל ציבור גדול שטס לאומן".
לפי הערכות שמציגים בסביבת נתניהו, עשרות אלפי מצביעים פוטנציאליים מגוש הימין והחרדים עלולים לשהות מחוץ לישראל סביב אמצע ספטמבר, אם מועד הבחירות ייפול בסמיכות לנסיעות לאומן. בליכוד טוענים כי מדובר בסיכון ממשי לשיעורי ההצבעה בגוש הימין. גם האחד בספטמבר רחוק מלהיות תאריך נוח מבחינה לוגיסטית: הוא נופל על פתיחת שנת הלימודים, ולפי התרחיש שמוצג כעת הלימודים ייפתחו בפועל רק בשניים בספטמבר.
דרעי ומפלגות חרדיות אחרות בחנו בשבועות האחרונים דווקא את האפשרות של בחירות ב-15 בספטמבר. מבחינתם, התאריך הזה מרחיק את מערכת הבחירות ככל האפשר מציון אירועי שבעה באוקטובר, וגם נותן למפלגות זמן נוסף להתארגנות פוליטית ופנים-מפלגתית.
בתוך הליכוד נשמעות בימים אלה עמדות שונות. חלק מהשרים וחברי הכנסת סבורים כי יש למהר לבחירות לפני החרפה נוספת במצב הביטחוני או הכלכלי, ואחרים מזהירים מפני מערכת בחירות שתתקיים בצמוד לציון שלוש שנים לאירועי השבעה באוקטובר.
נכון לעכשיו, חרף הדיבורים הפומביים והלחצים מצד השותפות החרדיות, נתניהו עדיין אינו ממהר ללחוץ על הכפתור. השאלה שמעסיקה כעת את המערכת הפוליטית היא האם נתניהו באמת מכוון לבחירות באחד בספטמבר - או ממשיך למשוך זמן עד שיתברר איזה תאריך משרת אותו טוב יותר.
התרעות פיקוד העורף