לפי נוסח ההצעה, הזכאות לסבסוד מעונות יום תיקבע בהתאם למעמדה התעסוקתי של האם בלבד - ללא קשר למעמדו של האב. בפועל, מדובר במהלך שנועד לעקוף את הפגיעה בסבסוד המעונות למשפחות אברכים, לאחר פסיקות והחלטות שהובילו לשלילת ההטבה ממשפחות שבהן האב אינו מתגייס.
במפלגות החרדיות הציגו את החוק כמהלך חברתי שנועד למנוע פגיעה בילדים ובנשים עובדות. באופוזיציה, וגם בחלקים מתוך הקואליציה, ראו בו "חוק עוקף גיוס" - מהלך שמחליש את הלחץ הכלכלי על צעירים חרדים שאינם מתגייסים. ההצבעה הפכה במהירות למבחן כוח פוליטי בין החרדים לבין סמוטריץ' והציונות הדתית, על רקע ממשלה שכבר מתנהלת תחת צל ממשי של בחירות.
גורמים בקואליציה תיארו לחץ אישי כבד שהופעל על ראשי הציונות הדתית עד לרגע האחרון, מחשש לכישלון מביך בהצבעה. בסביבת סמוטריץ' הבהירו כי מבחינתם זו סוגיה עקרונית מול ציבור המשרתים והמילואימניקים - לא עוד מחלוקת קואליציונית שאפשר לפתור בלחיצות ידיים במסדרון.
"הציונות הדתית לא באירוע", אמרו גורמים המעורים בפרטים. לדבריהם, "בזמן שחלק מהמפלגות החרדיות מפלרטטות פוליטית עם גוש השמאל ובמקביל מתנגדות לכל מתווה גיוס רציני, אי אפשר לדרוש מהציונות הדתית להיות הפראיירית התורנית".
אותם גורמים הוסיפו מסר חריף במיוחד כלפי השותפות החרדיות: "לא ייתכן שגם יטרפדו חוק גיוס וגם ידרשו במקביל את חוק המעונות והטבות נוספות. הציבור שמשרת במילואים, נלחם ומשלם את המחיר לא מוכן לקבל את המציאות הזו יותר".
"נתנו להם הכל, בהתיישבות, בתקציבים ובתפקידים, וכשמגיעים לנושאים החשובים לציבור החרדי הם מפנים עורף ופועלים נגדנו, חסרי הגינות וערכים שכמותם. אנחנו ניקח זאת מעתה בחשבון בכל דבר הנוגע לציונות הדתית", אמר גפני.
אם כל המחלוקות
מאחורי הקלעים שרר בקואליציה חשש שההצבעה תהפוך לסמל ציבורי של נתק בין הממשלה לבין ציבור המשרתים, דווקא כשסוגיית השוויון בנטל נמצאת בלב השיח הציבורי והפוליטי. גורמים בליכוד הודו בשיחות סגורות כי העובדה שהקואליציה נאלצה להישען כמעט לגמרי על המשמעת החרדית כדי להעביר את החוק ממחישה עד כמה שאלת הגיוס הפכה לנפיצה גם בתוך מחנה הימין.
"חוק המעונות הוא חוק עוקף גיוס שנועד להנציח את הפטור ולאפשר לעסקנות הפוליטית להמשיך לממן את אי-השתתפותם של עשרות אלפי צעירים בנטל השירות", אמר אילוז. "לא אתן יד לחוק שמוריד את התמריץ היחיד שיש לצעיר החרדי להתגייס. במקום להוריד תמריצים, עלינו להוסיף כאלה ולקדם מתווה שלם שמי שלא משרת לא יקבל כלום מהמדינה".
הוא גם מתח ביקורת ישירה על מפלגתו שלו: "אני מצטער על כך שהתנועה הלאומית ליברלית בחרה לתמוך בחוק המנוגד למטרות ולערכי התנועה".
במפלגות החרדיות חגגו את אישור החוק כהישג פוליטי משמעותי, בעיקר לאחר חודשים של עימותים סביב סוגיית הגיוס. מבחינת יהדות התורה וש"ס, עצם העברת החוק בקריאה טרומית הוכיחה שגם כשהמערכת מתקרבת להצבעות על פיזור הכנסת - כוחן הפוליטי של הסיעות החרדיות עדיין משמעותי.
יוזם ההצעה, סגן השר ישראל אייכלר, הציג את ההצבעה כמאבק נגד "רדיפת הציבור החרדי": "חוק המעונות שהצעתי מעגן את זכות האם העובדת בהנחה למעון ילדים בלי קשר למעשי הבעל", אמר לאחר אישור ההצעה. "ההצבעה של הכנסת בעד החוק היא נקודת אור חשובה בתוך חשכת רדיפת הציבור החרדי כולו".
אייכלר הוסיף כי "אם השלטון החילוני לא מבין את חשיבות לימוד התורה - לפחות בהיבט הזה הכנסת הבינה שאי אפשר לגזור על ילדים ואמהות גזירות אנטישמיות בגלל לימוד התורה של אב המשפחה".
פרוש תקף בחריפות את מתנגדי החוק: "בושה שחברי כנסת מהאופוזיציה, לצד בודדים מהקואליציה, בחרו לפגוע כך בילדים קטנים. יהדות התורה תמשיך להיאבק בכל הכלים האפשריים להגן על לומדי התורה".
באופוזיציה עקבו מקרוב אחר הקרע שנחשף בתוך הקואליציה, והגדירו את ההצבעה "עוד הוכחה להתפוררות המשמעת הקואליציונית סביב סוגיית הגיוס".
התרעות פיקוד העורף