"כבר לאחר האיחוד ראינו שהשלם, שהיה בסקר הראשון לאחריו על 27 מנדטים, היה קטן מסכום חלקיו – 31 מנדטים. אבל לפעמים זו נקודת התחלה, שאחריה מגיעה העלייה. במקרה הזה, זה לא קרה ובינתיים, המגמה היא הפוכה", מסביר ד"ר לזר, "בגלל שאין מעבר קולות מגוש לגוש, המאוכזבים מהאיחוד מוצאים מפלט במפלגה אחרת בתוך הגוש, ובמקרה הזה, אצל גדי אייזנקוט".
לדבריו, האיחוד בין בנט ללפיד היה אמור ליצור את המפלגה הגדולה ביותר ובכך ליצור אפקט בדעת הקהל ובנוסף למשוך מתלבטים, בעיקר מאוכזבי ליכוד מ"הימין הרך", אלא שבפועל שני התרחישים לא קרו בינתיים. "האיחוד לא יצר בינתיים מפלגה שתוביל בפער משמעותי על הליכוד וגם היא לא מהווה מוקד משיכה לאנשי 'ימין רך', כנראה בגלל הדימוי השמאלני שנוצר ללפיד", הוא מעריך.
ד"ר לזר מציין מגמה שצריכה להדאיג את הליכוד: "מאז פרוץ מבצע שאגת ובעיקר לנוכח האבידות הכבדות מאז ההסכם שכונה 'הפסקת האש' עם לבנון, הליכוד מאבד גובה", הוא מסביר. "אבל למזלו של בנימין נתניהו, הציונות הדתית חזרה למפת המנדטים ושומרת ואפילו מחזקת במעט את גוש מפלגות הקואליציה".
ד"ר לזר מעריך, כי הציונות הדתית הדתית מתחזקת בעיקר על ידי מאוכזבי ליכוד ומתלבטים. "מדובר באנשים שלא מוכנים לעבור צד והם נשארים בגוש ולכן, הם העבירו את תמיכתם מהליכוד לציונות הדתית, שלפני המלחמה היתה על סף אחוז החסימה ולאחרונה עלתה במנדט-שניים, שאפשר לה לצלוח את אחוז החסימה", הוא מסביר עוד.
ד"ר לזר מציין עוד את הנסיגה של גוש האופוזיציה מרוב של 61 ל-58 מנדטים בלבד. "המריבות הפנימיות וחוסר הסכמה על המנהיג בגוש, כנראה שמשפיעים", הוא מעריך.
ד"ר לזר מציין עוד, כי בינתיים לא רואים אירוע שעשוי להעניק לגוש הקואליציה רוח גבית – לא בזירה האיראנית ולא בזירה הלבנונית. "אבל עד הבחירות עדיין יש מספיק זמן והכל עוד יכול לקרות", הוא מסכם.
התרעות פיקוד העורף