מוצע לפצל את התפקידים והסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה לשני בעלי תפקידים – יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. מוצע כי התובע הכללי יהיה בעל הסמכויות בתחום המשפט הפלילי ויעמוד בראש התביעה הכללית, והיועץ המשפטי לממשלה יהיה בעל יתר הסמכויות המשפטיות, יעמוד בראש מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה שאינה עוסקת בתחום הפלילי.
מוצע להסדיר את אופן מינויו, תנאי כשירותו ותקופת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה, ולקבוע כי הוא ימונה בידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, וכי כהונתו תהיה כתקופת כהונת הממשלה שמינתה אותו. עוד מוצע להסדיר את התנאים לתום כהונתו, את העילות להעברתו מכהונה ולהשעייתו, ואת מינוי המשנה שישמש כממלא מקום היועץ המשפטי לממשלה.
בנוסף, מוצע להסדיר את ייצוג המדינה בערכאות ולקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת המדינה בהליכים לפני בית המשפט ויסייע בהגשמת מדיניות הממשלה ויעדיה. בתוך כך, הסמכות לקביעת עמדת המדינה בהליכים משפטיים תהיה נתונה לממשלה, ובמקרים בהם היועץ יהיה סבור שלא ניתן להציג את עמדת המדינה שנקבעה, או שהשר הנוגע בדבר יהיה סבור כי עמדת המדינה לא תיוצג כראוי – הממשלה תהיה רשאית לקבוע כי עמדת המדינה תוצג באמצעות עורך דין אחר.
כמו כן, מוצע להסדיר את אופן מינויו, תנאי כשירותו ותקופת כהונתו של התובע הכללי, ולקבוע כי הוא ימונה בידי הממשלה מתוך מועמדים שעליהם תמליץ ועדה ציבורית לתקופת כהונה אחת של שש שנים. עוד מוצע להסדיר את התנאים לתום כהונתו, את העילות להעברתו מכהונה ולהשעייתו ואת מינוי המשנה הבכיר שישמש כממלא מקום התובע הכללי. על פי ההצעה, התובע הכללי יהיה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו במסגרת הפעלת סמכויותיו, ולא תהיה עליו מרות זולת מרות הדין.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "האופן שבו התפתח תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בישראל, מערכת היחסים בינו ובין הרשות המבצעת ואפשרות פיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה נמצאים במרכזו של דיון ציבורי שנים רבות. בספרות המשפטית וברבי-שיח ציבוריים שנערכו בנושא הועלו במהלך השנים טיעונים בעד ונגד פיצול התפקיד.
בעד פיצול התפקיד הועלו שני טיעונים מרכזיים. טיעון אחד הוא חשש מריכוז יתר של סמכויות. לפי טיעון זה, האיחוד בין תפקידיו השונים של היועץ יצר מוסד ציבורי בעל היקף סמכויות נרחב המעורר קושי במשטר דמוקרטי, שאחד מעקרונותיו הבסיסיים הוא ביזור הכוח השלטוני.
טיעון שני הוא חשש לניגוד עניינים מובנה בין התפקידים נוכח העובדה שמצד אחד, היועץ המשפטי לממשלה נותן שירות לממשלה ולשרים ובונה מולם יחסים המבוססים על אמון, קרבה ושיתוף פעולה, ומצד שני, הוא עומד בראש מערכת שמובילה חקירות וכתבי אישום גם נגד שרי הממשלה – תפקיד שמחייב ריחוק מהם".
לדברי יצחק קרויזר, יוזם החוק: "ההצעה מציעה מודל חדש ומאוזן המפרק את הסמכויות הנתונות כיום בידי היועמ"ש לשני נושאי משרה נפרדים ועצמאיים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. התיקון נועד לפתור כשל מובנה וניגוד עניינים תיאורטי ומעשי ארוך שנים, במסגרתו נדרש אדם אחד לשמש הן כעורך דינה הראשי של הממשלה והן כראש מערכת האכיפה והתביעה הפלילית המוסמכת לחקור ולהעמיד לדין את חברי הממשלה איתה עבד".
עוד אמר קרויזר במליאה: "אנו עומדים כאן היום בפני תיקון היסטורי ונחוץ שמסיים עשרות שנים של כשל מבני עמוק ושחיקה מתמשכת באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק". קרויזר הדגיש בנאומו: "הצעת החוק הזו אינה מכוונת נגד אף אדם או נושא משרה, היא נועדה לאפשר לייעוץ המשפטי למלא את תפקידו במלוא המקצועיות והאחריות"
עוד הוסיף השר סמוטריץ׳: ״אני קורא לכל חבריי למחנה הלאומי - אל תפזרו את הכנסת. תנו להשלים את הליך החקיקה בקריאה שנייה ושלישית. זו התשובה האמיתית לגלי בהרב מיארה ולהשתלטות העוינת של המשפטנים על מדינת ישראל״.
התרעות פיקוד העורף