מדובר בדמות בכירה המזוהה עם הציבור הדתי-לאומי שבזירה המשפטית ידע לטפל בין היתר בתיקים מורכבים (ביניהם כאלה שאסורים בפרסום) ובזירה הצבאית פיקד על גדוד מילואים של יוצאי יחידת אגוז אשר נבחר לגדוד מצטיין נשיא המדינה. בראיון מיוחד ל"מעריב" הוא מספר על הקריירה הצבאית והמשפטית, הרקע מהציונות הדתית והבחירה להצטרף דווקא לישראל ביתנו.
"ובאמת אפשר לומר שאני עוזב קריירה משפטית מבטיחה כדי להתגייס לשינוי שאני לומד עליו גם מהעיסוק הזה. ואני לומד עליו גם בכובע השני שלי שבו אני כמפקד במילואים, ובעצם מגד מילואים בזמן המלחמה, רואה איך הדברים מתנהלים ומבין את הצורך בשינוי, ובדם החדש שהמערכת הפוליטית שלנו זקוקה לו מאוד", הוא מוסיף.
"וכל אדם בתפקיד שהוא למטה מזה, יכול להציע את הרעיונות שלו ולנסות לקדם את המדיניות הביטחונית שהוא מאמין בה, ובאמת צריך אומץ מאוד משמעותי גם כדי בסופו של דבר לא להאחז בכיסא ולוותר על המשרה - אולי השנייה בחשיבותה בציבוריות הישראלית, שר הביטחון, וללכת הביתה כשבעצם אתה מניף במעשה הזה תמרור הזהרה מאוד מאוד משמעותי בפני הציבור הישראלי", הוא קובע.
"ואני חייב להגיד עוד דבר בהקשר הזה במבט קדימה, הפרויקט של מיגון הצפון", ברזילי מדגיש. "גם היזמה, וגם התקצוב של הדבר הזה. ושוב הבאים אחריו זונחים את זה, אבל אם הדבר הזה היה מתממש – היינו היום במציאות אחרת".
"גורם נוסף לבחירתי בישראל ביתנו היה המבט על הנבחרת שמתגבשת שם", ברזילי מציין. "נבחרת כלל-ישראלית, דברים שאני ראיתי כשילובים מנצחים בין חילונים, מסורתיים, דתיים. שילוב של פרלמנטרים מוכחים, ראשי העיריות, דם חדש שהפוליטיקה הישראלית צריכה כמו חמצן. שילוב של מרכז - גבעת שמואל, פריפריה, בית שאן, אנשים מירוחם ועד מטולה".
הוא מסביר: "זאת אומרת, שילובים שמייצרים בית ישראלי גדול, ייצוגים גם של המציאות הנוכחית, של פרויקט צה"ל, של המנהיגות הקרבית במילואים, של המאבק על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. נבחרת מאוד מאוד מזמינה ש'עושה חשק' להצטרף אליה. ואני מביא לתוך הדבר הזה את הניסיון שלי בשטח באותם התחומים שנמצאים היום בלב, סדר היום הישראלי, המשפט והביטחון".
יהדות מחבקת - לא חיבוק דוב
"וכמו שאני רואה את זה, הרבה מהסוגיות צריך להוריד לקומה המוניציפלית", הוא מסביר. "להתאים, למשל, שאלת התחבורה הציבורית בשבת לאופי הקהילה. אני חושב שלא ראוי שממשלה ליברלית תכפה על תחבורה ציבורית בשבת בבני ברק כמו שלא ראוי שממשלה שמרנית תעצור את זה ביישוב שהרוב המכריע שלו הוא חילוני".
"לגבי סוגיית הנישואים, קודם כול אני חושב שצריך לעודד יהודים לנישואים כדת משה בישראל, לרבנות מזמינה ומיטיבה לכל יהודי שבא בשעריה. אבל לצד זה, ברור לי שצריך להיות מסלול עבור אלפי אזרחים שיש לנו במדינה הזאת שהם מוגדרים כחסרי דת כי אביהם יהודי, ואימם – לא. וחלקם, אגב, אלפים מהם כרגע, נלחמים עכשיו עבור המדינה", ברזילי אומר.
"ולא מתקבל על דעת שעכשיו הם נלחמים עבור המדינה, אבל כשהם רוצים להתחתן, אין להם זכות להתחתן בישראל, ואנחנו בעצם שולחים אותם לעשות את זה בחו"ל", הוא מדגיש. "וצריך להסדיר את זה. אגב, זה גם הנושא של אמנת גביזון-מידן על מסלולים של נישואים אזרחיים למי שצריך את זה.
"אני אתן לך דוגמה שוב בהקשר של גיור בדומה למה שאמרתי קודם גם פה. למשל, השבת הסמכות שהייתה פעם לרבני הערים לגייר, יוצאת מאותה מגמה להשיב את הדברים אל הקהילה, את דמויות שגם הן קרובות יותר למי שצורך את שירותי הדת, כמו רב עיר שהוא גם יכול לקיים קשר מתמשך יותר בקהילה, עם האנשים שהוא משפיע עליהם ומעניק להם את שירותי הדת. לכן אני בעד שינויים במערכת הזאת. ועיקרה ורובה של הציונות הדתית, להבנתי, תומכת במהלכים כאלה".
"ולכן הקריאה הזאת שחייבים להכריע, לטפל בבעיות היום ולא להמשיך לגלגל את הבלוף קדימה, אני חושב שזו קריאה שמדברת מאוד מאוד לכל אזרח ישראלי ובפרט גם לאזרח הציוני הדתי שרוצה לראות את הכרעת חמאס, רוצה לראות את הכרעת החיזבאללה, את החתירה להפלת המשטר באיראן וגם טיפול בבעיות הבסיסיות שלו של יוקר המחיה, של החינוך", ברזילי קובע.
"אני חושב, נאמר את זה כך: חוויית המשתמש שהשלטון הנוכחי העניק לאזרח הישראלי בתקופה הזאת, זה גבולות לא בטוחים, כבישים לא בטוחים, רחובות לא בטוחים, המחיה עולה יותר, והילדים שלנו יודעים פחות. והדבר הזה נוגע בחיים של כל אזרח, לא משנה באיזה מגזר הוא, וודאי שזה נוגע גם לציוני דתי שהוא פותח את המקרר שלו ורואה מה הוא יכול להכניס לשם בגלל יוקר המחיה ומה לא, והוא רוצה שהילדים שלו יילכו בכבישים בטוחים, זה נכון אליו, זה נכון גם לאזרח הערבי, לאזרח החרדי, וכולם חווים את זה ורוצים את התיקון הזה", הוא מסכם.
ליברמן - איש ספר, אדם שמצטט מז'בוטינסקי ומהרמב"ם במקביל
"ב-7.10 כשהמערכות כשלו, אנשים צעדו ולקחו אחריות, אני חושב, וכך חינכו אותנו גם בציונות הדתית, כך גם במקומות אחרים. ואני חושב שבעצם במפלגה שלנו מגשימים את הציפייה הזאת - לטפל בבעיות ולפעול בכיוון הזה. זה ממש לא שובר את הציונות הדתית, להפך, זה מחזק את הערכים שהיא מחנכת להם, הערכים של תורה ועבודה, של ספרא וסייפא".
ברזילי מסביר: "הבעיה ברפורמה שהממשלה הזאת קידמה, אני חושב, היא שבמכלול היא לא כיוונה לריסון כוחו של בית המשפט או להגדרת התפקידים המיוחדים של המערכות האכיפה, אלא בעיקר להסרת כל מגבלת כוח מהממשלה. ולזה אני מתנגד. זה דבר שאני חושב שהוא מסוכן. האם יש מקומות שבהם יש צורך בתיקון או בגיוון, דוגמת בית המשפט העליון, וגם מערכות כמו הפרקליטות? ודאי שכן! אבל אנחנו לא רוצים מה שנקרא 'לשפוך את התינוק יחד עם המים' ולרסק את המערכות האלה".
"זאת אומרת, אני מתגייס לשינוי. לא הבטיחו לי ג'וב, לא הבטיחו לי מקום ברשימה. באתי להשפיע, להילחם עבור הציבור. אני מרגיש גם שליח של האנשים שראיתי, כורעים תחת הנטל, של הילדים שלי ושל אחרים, שאני רוצה שהמדינה שהם יחיו בה, תהיה טובה יותר. וזה מבחינתי גם שליחות ציבורית וגם חוב מוסרי והמשך של אותו קרב, הקרב בחזית הלחימה, שהתגייסתי אליו גם בלי שום הבטחה ובלי שום ציפייה לתמורה", ברזילי מבהיר.
הוא מוסיף: "גם על מדינת ישראל, פנימה, צריך להתגייס באותו אופן. ואני אומר לך בכנות, אני לא מחזיק שום הבטחה של שום תפקיד, והיא גם לא באמת מעניינת אותי עכשיו. אני רוצה להגיע לעמדה משפיעה לטובת עם ישראל ומדינת ישראל".
"אביא לך דוגמא פשוטה: כמי שהיה שותף להפעלת סוכנים שביצעו עסקאות נשק, אני מבין שעסקת הנשק היא בסוף מוציאה את הנשק, את האקדח הזה מהרחוב ומביאה למעצר הסוחר. היא מתחילה בהכשרה של מפעיל הסוכנים, בכלים מודיעיניים, בתקצוב מתאים, בחיזוק רשות להגנת עדים. ורק מי שחווה את הדברים מבפנים, מבין איך קודם כול, לייצר את הכלים, לפני שמסתערים על הבניה. ואני רוצה להביא את הידע הזה והניסיון הזה למימוש לטובת ישראל", מסכם סא"ל במילואים, עו"ד שמוליק ברזילי.
התרעות פיקוד העורף