ההצעה, שמבקשת להעניק מעמד חוקתי ללימוד תורה ולהכיר בלומדי תורה כמי שתורמים תרומה משמעותית למדינה, הציתה סערה פוליטית חריפה, עוררה התנגדות גם בתוך הליכוד, והפכה בתוך שעות לאחד הנושאים הנפיצים ביותר בזירה הפוליטית.
הנוסח של הצעת החוק קצר, אבל ההשלכות הפוליטיות והמשפטיות שלו רחבות. ההצעה כוללת שני סעיפים בלבד. הראשון קובע כי "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי". הסעיף השני קובע כי מדינת ישראל רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד תורה, וכי לעניין "זכויותיהם וחובותיהם", מי שמתמסרים ללימוד תורה לאורך זמן ייחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי.
גורמים משפטיים ופוליטיים מדגישים כי החוק אינו הצהרה סמלית. בדברי ההסבר להצעת החוק עצמה נכתב כי היא נועדה לעגן את מעמד לומדי התורה ולתת מענה למעמדם המשפטי. בעיני תומכיה, החוק אמור לשמש בסיס חוקתי להסדרת מעמד תלמידי הישיבות, דווקא בתקופה שבה משבר הגיוס נמצא במרכז סדר היום הציבורי והמשפטי.
הבחירה בחוק יסוד היא חלק מרכזי במהלך. חוק יסוד נהנה ממעמד חוקתי מיוחד במשפט הישראלי ומשמש בסיס לפרשנות חוקתית של בתי המשפט. מבחינת הסיעות החרדיות, עיגון לימוד התורה במסגרת כזאת אמור להעניק לו מעמד גבוה בהרבה מזה של הסדר חקיקתי רגיל.
בימים שקדמו להצגת הדרישה קיימו דרעי ובכירי המפלגות החרדיות ביקור בכלא הצבאי אצל צעירים חרדים שנעצרו בגין אי־התייצבות לגיוס. הביקור עורר ביקורת ציבורית ופוליטית חריפה, והשתלב מיד בוויכוח סביב החוק החדש.
"מי שמשרת, צריך לקבל יותר. נקודה"
"אין גבול שראשי הסיעות החרדיות לא יחצו", כתב. "בזמן שחיילנו נלחמים באוויר, בים וביבשה על מנת להבטיח את ביטחון ישראל, הם הולכים לבקר משתמטים בכלא הצבאי. בזמן שאנחנו קוברים את טובי גיבורנו הם מקדמים חוק שמוזיל את ערך השירות המקודש בצה"ל. זהו לא רק חילול השם מובהק, אלא עיוות מוסרי עמוק".
אדלשטיין, המזוהה כאחד הקולות הדתיים הבולטים בליכוד, הוסיף: "כאסיר ציון לשעבר ויהודי דתי מאמין, אף אחד לא ילמד אותי שיעור ביהדות וערך לימוד תורה. החוק המוצע רק יפגע בעולם התורה ויביא לתוצאה ההפוכה. המשוואה צריכה להיות ברורה: מי שמשרת, צריך לקבל יותר. נקודה".
בליכוד נשמעים קולות נוספים המסתייגים מהמהלך. חבר הכנסת דן אילוז כבר הודיע שיתנגד לחוק וכינה אותו "חוק יסוד חילול התורה". במקביל, גורמים בקואליציה העריכו בימים האחרונים כי כלל לא בטוח שקיים רוב להעברת ההצעה אפילו בשלביה הראשונים.
באופוזיציה יצאו למתקפה רחבה על החוק
איזנקוט התחייב כי "בממשלה שנקים נעביר חוק גיוס אמיתי, שיחזק את צה"ל וישמר אותו כצבא העם. המשרתים יתוגמלו ועל המשתמטים נטיל ענישה כבדה".
במערכת הפוליטית רואים במהלך ניסיון של ההנהגה החרדית להציג הישג משמעותי לציבור שלה לאחר חודשים ארוכים של עימותים סביב חוק הגיוס ופסיקות בג"ץ. חוק יסוד: לימוד תורה נוגע באחד מקווי השבר העמוקים ביותר בחברה הישראלית: היחס בין שירות צבאי, שוויון בנטל ומעמדה של החברה החרדית.
הלחץ החרדי עדיין לא מבטיח רוב. בימים האחרונים מתרבים הסימנים לכך שהחוק יתקשה לעבור במתכונתו הנוכחית. גורמים פוליטיים המעורים במגעים מעריכים כי גם אם ההצעה תעלה להצבעה, הדרך להפיכתה לחוק יסוד מאושר ארוכה ומורכבת, ודאי בתקופה שבה סוגיית הגיוס רגישה מאי פעם.
נכון לעכשיו, הדרישה החרדית הונחה על שולחן הקואליציה במלוא עוצמתה, אך הדרך לאישור החוק נראית מסובכת. גם אם יעבור שלב ראשון בכנסת, ההתנגדות בתוך הליכוד, הביקורת הציבורית והרגישות החריגה של הנושא בתקופת מלחמה הופכות את המשימה לכמעט בלתי אפשרית.
התרעות פיקוד העורף