גולן מדבר על חיילי צה"ל כחלק מרכזי בתפיסת העולם התקשורתית שלו. "חיילי צה"ל, תחבקו אותם. זה בדיוק הנקודה של הילדים שלנו. זה מה שהכעיס אותי אצל איזנקוט עם אלאור אזריה. מה עשה אלאור אזריה? תקחי את הסרטון שלו, תעשי לו קופי-פייסט מאז להיום - כל המדינה עושה כפיים. מחבל זז, אז נתן לו כדור. היום כל המדינה עושה לו כפיים. הם קברו אותו, בוגי יעלון ואיזנקוט. האיש הזה אדם קבור. קשה לו למצוא עבודות. הם חיסלו אותו. חיסלו חייל קרבי בצה"ל. זה פשוט לא ייאמן".
"אני קודם כול מאמין לחייל צה"ל. תראי כוח 100. זה מטורף. מה יש לנו? הם שומרים עלינו. אני לא יכול לשדר באולפנים בלי חיילים. הם שליחים. אם אתה מאמין בקדוש ברוך הוא או לא, זה לא העניין. בסוף, השליחים האלה שומרים עליך. איך אתה הולך לדבר נגדם? קודם כול, קצת כבוד. דבר שני, אלה ילדים. אנחנו מדברים פה על 18–21".
בנוגע לנשים בצה"ל ושילובן בתפקידים קרביים פיזיים, גולן חריף במיוחד. "יש דברים שהייתי משנה בצבא. כל הפרוגרס המטומטם הזה, כל השטויות האלה. מה זה הטמטום הזה? חשבתי על זו שהעבירו אותה בבוחן לטנקים. 39 שניות להרים פגז. העבירו אותה רק כדי להעביר".
גולן מבקש להפריד בין ביקורת על שילוב נשים בטנקים לבין הכרה ביכולות ייחודיות של נשים בתפקידים אחרים. "למה בצבא יש את התצפיתניות בעיקר ולא התצפיתנים? כי הן יותר חדות. כשהן מפוקסות על דבר, הן מפוקסות יותר מאיתנו. מה לעשות? ככה רואה את זה הצבא. כל דבר, תשימו את הדברים במקום שלהם".
"התחלתי להתגלגל. הוצאתי מקומון בקריית אתא, הוצאתי עיתון ספורט בחיפה והצפון. לאט לאט התחלתי את אתר האינטרנט 0404, שהוא אזור חיוג 04, משם זה בא. עוד לא היו אז כמעט אתרים. אף אחד לא הבין את הראש הזה. שאלו אותי: מה זה אתר אינטרנט? הבנתי שיש איזה גל שמתחיל. תמיד יש לי את החוש הזה".
על אחדות, גולן אומר: "אנחנו לא רוצים אחדות פוליטית. כי אנחנו מאוחדים. אנחנו נלחמים יחד. אפילו הסרבנים לא הייתה להם ברירה וקפצו מיד להילחם. אנחנו יודעים שיש לנו אויב משותף. כשאנחנו בצרה, כשיש טיל, כולנו במקלטים, כולנו בממ"דים, כולנו ביחד. זו האחדות. אבל אני לא רוצה אחדות פוליטית. לא רוצה אחדות עם מי שחושב שצריך להביא רפורמים לכותל. לא רוצה. אני לא אהיה איתו חבר. זו לא תפיסתי. לא מתבייש להגיד את זה".
בסיום, הוא חוזר לאמונה בישראל ובחברה הישראלית. "אנחנו צריכים לומר תודה על מה שיש לנו. אנחנו לא מבינים באיזה גן עדן אנחנו גרים. אנחנו גרים בגן עדן. צרות, מלחמות, נופלים לצערנו. כשאנחנו שומעים, מקבלים, בוכים - המשפחה גמורה כל החיים. אבל ההון האנושי פה, הערבות ההדדית, זה משהו שאין במקומות אחרים. חסר לך חלב? תקפוץ לשכן. זה עדיין קיים פה. אנחנו צריכים לומר תודה על מה שיש לנו".
התרעות פיקוד העורף