34 שנים לאחר הפיגוע הקטלני בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, שבו נרצחו 29 בני אדם ונפצעו מאות, מקיימת השבוע בישראל משלחת מיוחדת של ניצולי הפיגוע ביקור בהובלת משרד החוץ.
המשלחת, המונה 12 משתתפים, מורכבת מעובדים מקומיים ארגנטינאים שהועסקו בשגרירות על ידי משרד החוץ בעת הפיגוע במרץ 1992. חלקם נפצעו בפיגוע, כולם איבדו חברים טובים וקולגות, וטראומת אותו יום מלווה אותם עד היום.
חברי המשלחת נפגשו עם שר החוץ גדעון סער, שהעניק להם תעודות הוקרה והערכה על תרומתם למדינת ישראל. סער הודה להם על תרומתם רבת השנים, על שיקום עבודת השגרירות אחרי הפיגוע, על שימור זיכרון הפיגוע והקורבנות ועל מסירת עדויותיהם לאורך השנים.
הביקור הנוכחי מתקיים בעקבות הזמנה של סער לניצולים במהלך ביקורו בארגנטינה בחודש נובמבר. אז נפגש השר עם ניצולים מהפיגוע והזמין אותם לביקור בארץ, שמתקיים השבוע.
הפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס התרחש ב-17 במרץ 1992. מחבל מתאבד פוצץ טנדר תופת בחזית בניין השגרירות, בפיצוץ שהביא לקריסת הבניין. בפיגוע נרצחו 29 בני אדם, בהם דיפלומטים ועובדים ישראלים, עובדים מקומיים, עוברי אורח ואחרים, ונפצעו מאות.
מי שיזמו, תכננו וביצעו את הפיגוע הרצחני היו איראן וחיזבאללה. במשך שנים רבות האחראים לפיגוע לא הובאו לדין, אולם בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בארגנטינה.
עלייתו לשלטון של הנשיא חאבייר מיליי הובילה לשינוי עמוק והפכה את המאבק בטרור האיראני לציר מרכזי במדיניות החוץ של ארגנטינה. בשנת 2025 תיקן הקונגרס הארגנטינאי את הקוד הפלילי כדי לאפשר העמדה לדין בהיעדר הנאשמים, חקיקה שהתקבלה בקונצנזוס חוצה מפלגות.
פריצת דרך משמעותית נוספת התקיימה עוד קודם לכן, באפריל 2024, כאשר בית המשפט הפדרלי לערעורים בארגנטינה הגדיר רשמית את הפיגוע כפשע נגד האנושות שאינו כפוף להתיישנות. בית המשפט קבע כי איראן היא מדינת טרור שנתנה את ההוראה המבצעית לפיגוע, ואפשר לתביעה לפתוח את תיקי החקירה מחדש ולהתחיל בהליכים להגשת כתבי אישום נגד בכירים איראנים ופעילי חיזבאללה.
אחת מחברות המשלחת, לאה קובנסקי, ניצולת הפיגוע, עבדה אז כמזכירת נספח צה"ל בשגרירות. היא יצאה לעשן סיגריה, לשתות כוס קפה ולדבר עם שני חברים לעבודה - ואז אירע הפיצוץ.
"ישבתי ודיברתי ושם מצאה אותי הפצצה", סיפרה. "משם עפתי באוויר, נפלתי, קמתי. הבנתי שזה לא משהו שקורה לי אלא שזה משהו שקרה לנו. הביאו אותי לבית החולים, טיפלו בפציעות החיצוניות ושחררו אותי הביתה".
לדבריה, רק בהמשך הבינה את עומק האובדן ואת העובדה שהחיים שהכירה לא יחזרו להיות כפי שהיו.
"לקח לי זמן להבין שמה שהיה כבר לא יהיה. שמרסלה לא תחזור, שאלי לא יחזור, שהשגרירות, שהבית שלנו, כבר לא יהיה", סיפרה. "אבל כן ידעתי עמוק עמוק בלב שאין שום אפשרות שלא נחזור לעבודה, ושלא נקים את הבית של ישראל בארגנטינה מחדש".
קובנסקי סיפרה כי הניצולים חזרו לעבודה והקימו את השגרירות מחדש, תוך כדי שהם מנסים לשקם גם את חייהם האישיים אחרי הפיגוע.
"זה מה שעשינו, תוך כדי שאנחנו גם מטפלים ובונים את החיים שלנו מחדש, שאנחנו מבינים איך להמשיך לחיות אחרי הפיגוע, אחרי שניצלנו ממוות, ואחרי שמישהו שלא אוהב אותנו, שלא מסכים איתנו, מחליט שאני והחברים שלי צריכים למות", אמרה.
קובנסקי המשיכה לעבוד בשגרירות ישראל בארגנטינה עד שיצאה לפנסיה לפני חמש שנים. בסך הכול עבדה בשירות משרד החוץ 34 שנים.
"היום אני פה בישראל", אמרה. "אנחנו הניצולים הוזמנו על ידי משרד החוץ בהוקרה על העבודה שעשינו במשך כל השנים - לתת עדות, להסביר ולעבוד כדי שהנושא של הפיגוע לא יישכח. התקבלנו על ידי שר החוץ והנשיא, והיום אנחנו סוגרים מעגל".
עבור חברי המשלחת, הביקור בישראל הוא לא רק ביקור זיכרון והוקרה, אלא גם סגירת מעגל אישית ולאומית. הם שרדו את אחד הפיגועים הקשים ביותר נגד יעד ישראלי בחו"ל, איבדו חברים ועמיתים, חזרו לעבודתם והיו שותפים לבנייה המחודשת של נציגות ישראל בארגנטינה - הבית של ישראל שנחרב בפיגוע ונבנה מחדש.
התרעות פיקוד העורף