לפי הגורמים המעורים בפרטים, ההצעה האמריקאית נועדה לקדם את יישום ההסכם הראשוני שנרקם בחודש שעבר בנוגע לפתיחת מצר הורמוז. אולם עד כה, בטהרן דוחים את ההצעה ואינם מוכנים לוותר על מה שהם רואים כמנוף לחץ אסטרטגי.
במרכז ההצעה האמריקאית עמדה עסקת חליפין ברורה: איראן תוותר על דרישתה לשליטה במצר ועל גביית אגרות מעבר, ובתמורה תקבל גישה למיליארדי דולרים מתוך נכסיה שהוקפאו מעבר לים. מבחינת וושינגטון, מדובר בניסיון לשלב תמריץ כלכלי משמעותי עם הסדרת חופש השיט באחד המעברים הימיים הרגישים בעולם.
אלא שלפי הגורמים, החלטתה של איראן לחסום את מצר הורמוז עצרה את המהלך והביאה לעיכוב בשחרור הכספים. מבחינת וושינגטון, המשך החסימה פוגע בהתקדמות שהושגה עד כה ומרחיק את האפשרות ליישום ההסכם. באותה עת, הכלכלה האיראנית ממשיכה להתמודד עם קשיים משמעותיים, כאשר לפי הדיווח היא זקוקה להזרמה של מטבע חוץ על רקע אינפלציה גבוהה שנגרמה לאורך שנים של סנקציות.
גם המסרים הצבאיים הלכו והחריפו. בהמשך היום הזהיר הצבא האיראני כי כל כלי שיט שלא יעבור בנתיב שאושר על ידי טהרן יעמוד בפני תגובה "מיידית ועוצמתית". על פי הדיווח, איראן מבקשת לגבות אגרות מכל כלי שיט החוצה את המצר בתמורה לשירותים שונים, ובהם אבטחה. בטהרן מעריכים כי מהלך כזה עשוי להניב הכנסות של עד כ-40 מיליארד דולר בשנה. דרישה זו נדחתה על ידי ארצות הברית וכן על ידי מדינות המפרץ.
לפי הדיווח, גם בארצות הברית קיימות הסתייגויות מהמתווה העומאני, מתוך חשש שהוא עדיין עלול להתפרש כמנגנון שיועיל לאיראן. במקביל, מדינות המפרץ מטילות ספק ביכולתה של טהרן לנהל באופן יעיל את נתיב השיט, וסבורות כי קל יותר לאיראן לשבש את התנועה במצר מאשר להפעיל אותו באופן סדיר.
בינתיים, המבוי הסתום ממשיך להשפיע על התנועה במצר הורמוז. לפי נתוני חברת Kpler, מספר כלי השיט העוברים מדי יום בנתיב ירד בתוך שבוע מ-75 ל-43 בלבד, בעוד שלפני פרוץ המלחמה עברו במצר יותר מ-100 כלי שיט ביום. על פי הדיווח, בשבוע שעבר חידשה איראן את התקיפות נגד ספנות לאחר שעומאן הפעילה נתיב מעבר חלופי ללא אישורה, מה שהוביל לגל נוסף של תקיפות אמריקאיות, עד שהצדדים הסכימו להפסיק את הלחימה ולחדש את השיחות.
התרעות פיקוד העורף