לדברי גורמים המעורים בנושא, אנשי נתניהו ביררו בתקופה האחרונה מול הייעוץ המשפטי של הכנסת אם ניתן, מבחינה תקנונית, להגיש הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבי גם לאחר יציאת הכנסת לפגרת הקיץ.
הבדיקה אינה מלמדת שמהלך כזה כבר מתנהל, אך לדברי אותם גורמים היא משקפת דריכות בלשכת ראש הממשלה לנוכח התסיסה בתוך הליכוד סביב הבחירות להרכב הרשימה.
ברקע עומדים אי-הוודאות סביב מתווה הפריימריז, מספר המקומות הריאליים המצומצם ברשימה, דרישת נתניהו לקבל עשרה שריונים, והחשש של שרים וחברי כנסת מכהנים שיידחקו מחוץ לכנסת הבאה.
לפי ההערכות שמציגים הגורמים, החשש הוא שחברי כנסת בליכוד שירגישו שנפגעו ממתווה הפריימריז או ממספר השריונים שיינתנו לראש הממשלה, עלולים להתלכד סביב אדלשטיין ולהציג אותו כמועמד חלופי לראשות הממשלה במסגרת הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבי, מתוך הנחה שסיעות האופוזיציה יתמכו במהלך כזה.
אין אינדיקציה לכך שמהלך כזה כבר מתנהל, ומדובר בתרחיש שמוגדר גם על ידי גורמים בליכוד כספקולטיבי. עם זאת, עצם הבדיקה המשפטית מעידה כי בלשכת נתניהו בוחנים גם תרחישים פוליטיים שנראים בשלב זה רחוקים.
לצד זאת, נתניהו ממשיך לתמוך בסעיף בתקנון הפריימריז שיאפשר גם לחברי כנסת מכהנים ולשרים להתמודד במחוזות. זהו אחד הסעיפים השנויים ביותר במחלוקת בתוך הליכוד, והוא מעורר התנגדות רחבה מצד מי שסבורים כי המחוזות נועדו להצמיח מועמדים חדשים מהשטח, ולא לשמש מסלול חילוץ לח"כים מכהנים.
לטענת המתנגדים, פתיחת המחוזות לחברי כנסת ולשרים תשנה את אופיים של המחוזות ותפגע באחד המנגנונים המרכזיים שבאמצעותם צמחו לאורך השנים דמויות חדשות בליכוד.
אותם גורמים מוסיפים כי בתוך הליכוד מתגבשת בימים אלה רשימה של כ-25 מועמדים פוטנציאליים במחוזות - בהם קציני מילואים, בעלי עסקים, מנהלי חברות ואנשים עם רקורד ציבורי ואזרחי משמעותי. מטרת המהלך היא להראות כי גם במחוזות קיימת עתודה איכותית של מועמדים, שאינה נופלת, לטענתם, מרבים מהשמות שמוזכרים כמועמדים לשריון.
התרעות פיקוד העורף