העתירות לבג"ץ התחילו
מיד לאחר אישור החוק במליאה הוגשו עתירות לבג"צ. משמר הדמוקרטיה הישראלית הגישה עתירה דחופה בדרישה לביטול "החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה", שהתקבל לפני זמן קצר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
לטענת משמר הדמוקרטיה הישראלית, "החוק משנה מן היסוד את מעמדו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה כלפי הרשות המבצעת: הממשלה מקבלת לידיה את הכוח להשתחרר מן המגבלה המשפטית המרכזית המוטלת עליה. במקום שהממשלה וגופי הרשות המבצעת יהיו כפופים לדין כפי שהוא מפורש על ידי היועץ המשפטי לממשלה כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת, הממשלה תוכל לקבוע לעצמה ולכל גופי הרשות המבצעת כי חוות דעתו אינה הדין; במקום שהמדינה תדבר בפני בית המשפט בקול משפטי מוסדי אחד, הממשלה תוכל לשכור לעצמה ייצוג חיצוני שיציג את עמדתה; ובמקום שבית המשפט ייחשף לעמדת הדין של היועץ המשפטי לממשלה גם כאשר הממשלה חולקת עליה, הממשלה תוכל לחסום או להתנות את התייצבותו. זהו אינו איזון בין הממשלה לבין היועץ המשפטי לממשלה. זהו מנגנון של התגברות פוליטית על שומר הסף המשפטי. זוהי הפיכה משטרית באופן מובהק ומלא".
התנועה לאיכות השלטון הגישה אף היא עתירה: "מדובר בעוד חוליה בהפיכה המשטרית: חוק שמאפשר לממשלה לקבוע בעצמה שחוות דעת משפטית 'לא משקפת את הדין', לעקוף את היועמ"ש באמצעות עורכי דין פרטיים ולהכפיף את שומר הסף המרכזי במדינה לפוליטיקאים - כלומר, שלטון שמחליט לבד מה מותר לו. המשנה ליועמ"שית הגדיר את התוצאה במדויק: היועץ המשפטי יהפוך לעורך דין פרטי של הממשלה".
גפני איים - וקיבל
מטעמו של גפני נמסר כי, ההחלטה כוללת הכרה בוותק הגננות לצורך התקצוב - צעד משמעותי שיסייע לרשתות הגנים להתמודד עם המצוקה התקציבית, ויניח לראשונה את התשתית לתיקון העיוות רב השנים בתקצוב שכרן.
ח"כ גפני: "זהו שלב נוסף במהלך שמטרתו להשוות את תנאי שכרן של הגננות החרדיות לעמיתותיהן בחינוך הכללי. אמשיך לפעול עד להשגת שוויון מלא, ולא ארפה עד שהיעד הזה יושג".
החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש
עיקרי החוק מעגנים לראשונה את תפקיד היועמ"ש כגורם המסייע לממשלה להגשים את מדיניותה ומציג בפניה חלופות. החידוש המשמעותי נוגע למעמד חוות הדעת המשפטיות; החוק קובע כי חוות דעת בכתב של היועמ"ש אמנם משקפת את הדין הקיים, אך לממשלה תינתן הרשות לסטות מחוות הדעת ולקבוע כי היא אינה משקפת את הדין, בכפוף לדיווח לוועדת החוקה או לוועדת החוץ והביטחון. החרגה זו לא תחול על תחום הפלילי, שבו תישמר עצמאות היועמ"ש.
בנוסף, החוק מסדיר את סוגיית הייצוג בבתי המשפט. הממשלה היא שתקבע את עמדת המדינה בהליכים משפטיים. אם היועמ"ש יסבור כי אינו יכול לייצג את עמדת הממשלה, הוא יידרש להודיע על כך, והממשלה תהיה רשאית לשכור ייצוג חיצוני באמצעות עורך דין אחר.
במצב כזה, ייאסר על היועמ"ש להתייצב באותו הליך ללא אישור הממשלה. החוק גם קובע כי היועמ"ש יהיה אחראי בפני הממשלה ונתון לפיקוח שר המשפטים. החוק צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027.
התרעות פיקוד העורף