עוד מוצע בהצעת החוק לעבור משיטה של רישיונות לשידורי טלוויזיה לשיטה של רישום במרשם ספקי התכנים שאותו ינהל יושב ראש המועצה. על ספקי התכנים שנדרשים להירשם במרשם יחולו הוראות הנוגעות לחובת השקעה בהפקות מקומיות; הוראות הנוגעות להיבטי תחרות שונים בתחום שידורי הצפייה והשמע, לרבות ביחס לתוכני ספורט; הוראות הנוגעות לשידורים אסורים, לרבות תוכני תועבה ואלימות, וכן הוראות הנוגעות להגנה על קטינים מפני תוכני צפייה-ושמע הכוללים תכנים בעלי אופי מיני או אלים.
בנוסף, למועצה תהיה סמכות לקבוע כללים שונים בעניינים האמורים והם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות. הצעת החוק כוללת גם שורה של תיקונים עקיפים ביחס לדברי חקיקה רלוונטיים אחרים, הכוללים התאמות שונות של אותם חוקים להסדר המוצע במסגרת הצעת החוק.
לצד זאת, אושר תיקון המחיל את חובת העברת השידורים רק על הערוצים הוותיקים שכבר כפופים לחובה זו כיום, ומותיר ערוצים מסחריים אחרים במערך ללא חובה דומה. בעקבות הסרת היישומון מהצעת החוק, שידורי הספורט בעלי חשיבות ציבורית ישודרו בערוצים המשודרים בעידן +.
מיד לאחר העברת החוק, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם הגיש עתירה לבג"ץ נגד חוק השידורים החדש, בטענה כי מדובר בחוק הפוגע באופן חמור בחופש הביטוי, בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת, וכי הליך חקיקתו היה רצוף פגמים מהותיים.
בעתירה מפורט כי החוק מסיר חובות רגולטוריות שנועדו לשמירה על אמינות המידע החדשותי המשודר בידי ספקי חדשות, באופן שעלול להוביל להצפת המרחב הציבורי במידע לא אמין, מוטה או מטעה, תוך קביעת מנגנונים להפצה של אותם שידורים והבלטת אפיקי הערוצים המשדרים.
בנוסף, העתירה מצביעה על פגמים מהותיים בהליך החקיקה, ובהם קידום מהיר של החוק ללא בחינה מספקת של השלכותיו, התעלמות מעמדות גורמי המקצוע והייעוץ המשפטי, והיעדר דיון מעמיק בהשלכות החוקתיות של הפגיעה בזכויות יסוד. לטענת מכון זולת, פגמים אלה מצטרפים לפגיעה המהותית בזכויות ומצדיקים את התערבותו של בית המשפט.
בעתירה נטען כי החוק אינו מסתפק בהפחתת רגולציה, אלא מפרק את מנגנוני ההגנה שנועדו להבטיח חדשות עצמאיות, מקצועיות ומהימנות – דווקא בתקופה שבה התפשטות דיסאינפורמציה והקצנה ברשתות החברתיות מחייבות הגנה חזקה יותר על המרחב התקשורתי. עוד נטען כי החוק פוגע באופן ישיר בזכות הציבור לקבל מידע אמין, ולכן אינו עומד בדרישות החוקתיות של מדינת ישראל.
לדברי עו"ד רונן ריינגולד: "הדמוקרטיה אינה יכולה להתקיים ללא תקשורת חופשית ועצמאית. חוק השידורים אינו רק משנה את כללי המשחק בשוק התקשורת – הוא מסיר את ההגנות שנועדו להבטיח שהציבור יקבל מידע חדשותי אמין ועצמאי. העתירה מבקשת להגן על זכותו של הציבור לדעת ועל יסודות המשטר הדמוקרטי".
במקביל, התנועה לאיכות השלטון בתגובה לאישור חוק התקשורת: "עתרנו לבג"ץ - לא ניתן לממשלה יוצאת להשתלט על התקשורת בדרכה החוצה. מיד עם אישור החוק הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה לבטלו ולהקפיא את כניסתו לתוקף. חוק שקודם בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, בוועדה עוקפת שהוקמה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת, ותוך דילוג על אלפי הסתייגויות - נגוע מן היסוד. התוצאה חמורה לא פחות מההליך: רגולטור פוליטי בשליטת שר התקשורת, פירוק ההגנות על עצמאות מערכות החדשות, והנדסת הטבות כלכליות לערוצים מקורבים לשלטון - הכל שלושה חודשים לפני הבחירות. בלי תקשורת חופשית אין בחירות חופשיות, ואנחנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט יעצור גם את המחטף הזה, כפי שעצר השבוע את קודמיו".
נזכיר כי באוקטובר אשתקד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הביעה את התנגדותה החריפה לקידום הצעת החוק, וטענה כי מדובר בהצעת חוק מסוכנת אשר "מעוררת קשיים משפטיים וחוקתיים כבדי משקל ומסכנת את דמותה של התקשורת החופשית בישראל".
יצוין כי על פי המתווה המוצע, הרשות השנייה תמשיך לפקח על כלל הגופים שנמצאים כיום תחת אחריותה, ולא תקודם בשלב זה סגירתה. סמכויותיה המרכזיות יישמרו, למעט תחום הפקות המקור שיעבור לאחריות הרשות החדשה. בנוסף, הרשות השנייה תישאר המאסדרת של תחום הרדיו, והגופים המפוקחים ימשיכו לפעול תחת פיקוחה ברגולציה יותר מצומצמת.
התרעות פיקוד העורף