לדבריו, העירייה תעשה "כל מה שהחוק מאפשר" - ניסוח זהיר יותר מההתחייבות החד-משמעית שהשמיע בעבר, שלפיה יורה למשטרת ניו יורק לעצור את נתניהו בעקבות צו המעצר שהוציא נגדו בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. ממדאני דבק בעמדתו הפוליטית וטען כי נתניהו "שייך להאג", אולם עצם העברת הנושא לבחינה משפטית מלמדת שהבטחת הבחירות שלו נתקלה כעת במבחן מעשי.
זהו שינוי ניכר בהתנהלותו. במהלך מערכת הבחירות לראשות העיר התחייב ממדאני שניו יורק תפעל לעצור את נתניהו אם יגיע לעיר. מאז שנכנס לתפקיד, דבריו זהירים בהרבה וההכרעה הועברה בפועל ליועצים המשפטיים של העירייה. העמדה הפוליטית נותרה בעינה, אך מידת הוודאות שבה הוא מדבר על יכולתו לממש אותה פחתה.
בישראל הגיבו בחריפות: "בוחר לעסוק בהסתה"
דנון הבהיר כי מבחינת ישראל אין כל כוונה לשנות את תוכניות הביקור: "זה לא ישנה דבר: ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו יגיע לניו יורק, ינאם בעצרת הכללית של האו"ם בגאווה ויעמוד מול העולם כדי להשמיע בקול ברור את האמת של ישראל ואת זכותה הבלתי מתפשרת להגן על אזרחיה". הוא חתם בעקיצה: "ואם כבר צריך לעצור מישהו - זה את ראש העיר זוהראן ממדאני".
הכרטיס האדום מניו יורק: "אין לו סמכות לבצע מהלך כזה"
מבחינת ממדאני, הדרישה להעמיד את נתניהו לדין משתלבת בתפיסת עולם הכוללת זכויות אדם, דין בינלאומי והזדהות עם המאבק הפלסטיני. תומכיו מציגים את עמדתו כניסיון להחיל על ישראל ועל מנהיגיה כללים המוחלים גם על מדינות אחרות. מבקריו סבורים שהשפה האוניברסלית שבה הוא משתמש מטשטשת עמדה אנטי-ישראלית חריפה, שאינה מייחסת משקל מספק לנסיבות הביטחוניות ולאיומים שמולם פועלת ישראל.
צו המעצר נגד נתניהו הוצא בידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בעקבות חשדות לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות במסגרת המלחמה בעזה. ישראל דוחה את סמכות בית הדין ואת ההאשמות, ונתניהו לא הורשע בעבירות המיוחסות לו. ארצות הברית, כמו ישראל, אינה צד לאמנת רומא שהקימה את בית הדין, ולכן צו ה-ICC אינו הופך אוטומטית לצו מעצר הניתן לאכיפה בידי משטרת ניו יורק.
שאלת החסינות מוסיפה נדבך מרכזי לקושי המשפטי. במשפט הבינלאומי נהנה בדרך כלל ראש ממשלה מכהן מחסינות אישית רחבה בעת כהונתו, ובייחוד מפני הליכים פליליים של מדינה זרה. היחס בין חסינות זו לבין צו של בית הדין הפלילי הבינלאומי עדיין שנוי במחלוקת משפטית, אך בארצות הברית צפויה עמדת הממשל הפדרלי להיות גורם מכריע. ניסיון של רשות מקומית לעצור ראש ממשלה מכהן בניגוד לעמדת וושינגטון יוביל כמעט בוודאות להתערבות מיידית של הרשויות הפדרליות ושל בתי המשפט.
גם מעמדו המיוחד של מטה האו"ם מציב מכשול משמעותי. הסכם המטה בין הארגון לארצות הברית קובע כי רשויות פדרליות, מדינתיות ומקומיות אינן רשאיות להציב מכשולים בדרכם של נציגי מדינות אל מתחם האו"ם וממנו. עוד נקבע כי אנשי משטרה או נציגי רשויות אמריקניות אינם רשאים להיכנס למתחם כדי לבצע פעולה רשמית ללא הסכמת מזכ"ל האו"ם ובתנאים שיסוכמו עמו.
מתחם האו"ם כפוף לחוק האמריקני, אך ההסדר המיוחד החל עליו הופך כל ניסיון לפעולה מקומית נגד ראש משלחת מדינית למורכב במיוחד. גם מחוץ למתחם, ביקורו של נתניהו יאובטח וינוהל בתיאום בין השירות החשאי האמריקני, מחלקת המדינה, משטרת ניו יורק וגורמי הביטחון הישראליים. ראש העיר אינו שולט לבדו במעטפת הזאת, והחלטה מינהלית שלו אינה יכולה להעניק לצו בינלאומי מעמד של צו מעצר אמריקני.
גם מהבחינה המשטרתית, הצהרה של ראש העיר אינה יוצרת סמכות מעצר. לשם כך נדרש בסיס מוכר בדין האמריקני - צו של בית משפט מוסמך, כתב אישום, בקשת הסגר תקפה או חשד לעבירה הנתונה לסמכות האכיפה המקומית. צו בית הדין בהאג אינו נקלט באופן אוטומטי במערכת המשפט האמריקנית ואינו מקנה לשוטר בניו יורק סמכות עצמאית לעצור את נתניהו.
התמרון הפוליטי: העברת האחריות לייעוץ המשפטי
ממדאני מתמרן בין הבטחת בחירות לבין מגבלות התפקיד. חזרה פומבית מהבטחת המעצר עלולה להיתפס בקרב תומכיו הפרו-פלסטינים כהפרת התחייבות וככניעה לממסד. מנגד, ניסיון להוציא את ההבטחה לפועל עשוי להיעצר בתוך שעות בצו שיפוטי ולהצית עימות חסר תקדים בין עיריית ניו יורק לבין הממשל הפדרלי.
הדרך שבה בחר להתמודד עם המתח הזה היא להשאיר את איום המעצר על השולחן ולהעביר את שאלת המימוש ליועצים המשפטיים. כך הוא אינו נדרש לסגת מהתחייבותו, אך גם אינו נושא כעת באחריות להחלטה מעשית. אם תתקבל חוות דעת שלפיה אין לעירייה סמכות, הוא יוכל להציג את התוצאה כמגבלה חוקית ולא כוויתור פוליטי.
ההתייעצות המשפטית מספקת לממדאני גם מרחב זמן וגם נוכחות תקשורתית. עצם הדיבור על "שיחה פעילה" מעניק להבטחה שלו מראית עין של תהליך ממשי, אף שאין לפי שעה סימן למסלול משפטי שעשוי להסתיים במעצר. מבחינתו, הרווח הפוליטי אינו תלוי בהכרח בביצוע. עצם הנכונות להציב את האיום מבדילה אותו מראשי העיר שקדמו לו.
גם התגובה הישראלית חורגת משאלת הסמכות. אקוניס ודנון מבקשים לצייר את ממדאני כראש עיר שמעדיף עימות בינלאומי עם ישראל על פני טיפול בענייני ניו יורק. דנון קשר את דבריו לגל האנטישמיות בעיר, ובכך הרחיב את הדיון גם לביטחונם של יהודי ניו יורק ולחובתה של העירייה להגן עליהם.
הפרשה עשויה להעניק גם לנתניהו יתרון פוליטי. ככל שהעימות עם ממדאני יחריף, יוכל ראש הממשלה להציגו כהוכחה נוספת, לשיטתו, לכך שגורמים פרוגרסיביים מבקשים להשתמש במוסדות בינלאומיים ובמערכות משפט נגד ישראל. הביקור בניו יורק עשוי לקבל משום כך אופי מתריס יותר מן המקובל, לצד תפקידו המדיני בעצרת האו"ם.
העימות מספק לשני הצדדים חומר פוליטי שימושי. ממדאני מחזק את מעמדו בקרב תומכים הרואים בבית הדין בהאג כלי מרכזי להטלת אחריות על מנהיגים ישראלים. נתניהו מצדו יכול להציג את עצמו כמי שניצב מול חזית בינלאומית ופרוגרסיבית המבקשת לפגוע בישראל באמצעים משפטיים ופוליטיים.
הסיכוי שנתניהו ייעצר בעת ביקורו נמוך ביותר, אבל ממדאני כבר הצליח לשנות את אופיו של הביקור. הגעתו של ראש ממשלת ישראל לעצרת האו"ם הפכה מראש לאירוע טעון, שבו ייבחנו היחס לישראל, מעמדו של בית הדין בהאג וכוחו הפוליטי של השמאל הפרוגרסיבי בניו יורק.
העימות הצפוי בעיר יתנהל ככל הנראה סביב הפגנות, מסרים, אבטחה ותמונות. ממדאני עשוי להימנע ממחוות רשמיות, להחריף את הרטוריקה ולהעניק גיבוי פוליטי למחאות נגד הביקור. נתניהו צפוי להבליט את עצם הגעתו לעיר כהוכחה לכך שאיומיו של ראש העיר אינם משנים את סדר יומו. זה יהיה עימות רועש וטעון, אך ככל הנראה הוא יישאר בזירה הציבורית והתקשורתית ולא יתקרב לתא המעצר.
התרעות פיקוד העורף