"פערים אלה משקפים דחייה של השר את עקרון הא-פוליטיות של המשטרה, את האיסור על התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי מול אזרחי ישראל ואת הכללים שעליהם עמד בית המשפט הנכבד בפסק הדין בעניין תיקון פקודת המשטרה", כתבה היועמ"שית. לטענתה, המחלוקת אינה מסתכמת בניסוח הנהלים או בהגדרת הגבולות בין השר למשטרה. לדבריה, קיים פער גם בין העקרונות שעליהם הוסכם לבין התנהלותו בפועל של בן גביר.
"נהלים ועקרונות לחוד ומציאות לחוד", כתבה. "בהמשך לכל הפרות מתווה העקרונות שהוצגו בכתב התשובה ובעיקרי הטיעון, ולכל הפעולות הפוגעות בעצמאות המשטרה שקדמו לגיבושו, מאז הדיון שהתקיים לפני בית המשפט הנכבד בוצעו הפרות נוספות של מתווה העקרונות". בהרב-מיארה הוסיפה כי חלק מהפעולות המיוחסות לשר אף עולות, לטענתה, כדי הפרה של צו הביניים שהוציא בג"ץ ב-16 באפריל 2026. לדבריה, הדברים התרחשו במקביל לשיחות שהתנהלו על עיגון גבולות התערבותו של השר בנהלים.
"נותרו פערים מהותיים הנוגעים לסוגיות היסוד שעוגנו במתווה העקרונות, החיוניות להבטחת עצמאות המשטרה וממלכתיותה", כתבה. "לפערים אלה מצטרפות ההפרות הנוספות של השר - בניגוד למתווה העקרונות שעליו הסכים ואשר קיבל תוקף של החלטה, בניגוד לצו הביניים שהוציא מלפניו בית המשפט הנכבד, ובמקביל לדיונים על גיבוש וניסוח הנהלים שנועדו למנוע הפרות מעין אלה".
לדברי היועמ"שית, התנהלותו של בן גביר מלמדת כי אין די בניסיון נוסף להשלים את טיוטת הנהלים או להסתפק בכלים אחרים שנועדו להגן על עצמאות המשטרה. "הניסיון הנוסף שנעשה להבאת טיוטת הנהלים לכדי גמר והמשך הניסיונות לפעול בכלים אחרים למניעת הפגיעה בעצמאות המשטרה, למרבה הצער, אין בהם די", קבעה.
בהודעה נוספת מטעמה נטען כי הערות השר משקפות "הסתייגות יסודית מעקרון עצמאות המשטרה במדינה דמוקרטית ומהחובה לשמור על פעולתה הממלכתית והא-פוליטית". לדבריה, הדבר הגיע עד כדי בקשה למחוק מן הנוהל את ההתייחסות לאופייה הא-פוליטי של המשטרה.
התרעות פיקוד העורף