ההצעה נועדה לאפשר לצדדים לעצור זמנית את הלחימה ולנסות להסדיר את השיט במצרי הורמוז, לאחר שהמחלוקת סביב המעבר במצר הביאה לקריסת ההבנות הזמניות שגובשו בין ארה"ב לאיראן בשבועות האחרונים.
על פי מקורות, איראן מבקשת לשלוט, או לכל הפחות להיות שותפה לשליטה, בכל תנועת כלי השיט במצר. בפועל, היא אינה יכולה לשלוט בנתיב העובר במים הטריטוריאליים של עומאן, שם אין לה סמכות לדרוש אישורי מעבר מכלי השיט. במשך תקופה ארוכה הפעילה טהרן לחץ על עומאן להגביל את התנועה בנתיב זה, אולם מוסקט סירבה, בין היתר על רקע לחץ אמריקני כבד לשמור על חופש השיט.
הקושי המרכזי הוא לוח הזמנים. לפי הערכות, פינוי המוקשים מהנתיב המרכזי צפוי להימשך יותר מעשרה ימים. גם במקרה שתושג הפסקת אש, יהיה צורך בפתרון ביניים שיאפשר את המשך השיט בנתיב העומאני כל עוד הנתיב המרכזי אינו כשיר לתנועה. זו אחת הסוגיות שעדיין נידונות בין הצדדים.
בשלב זה, שאלת גביית התשלומים מכלי השיט או חלוקת ההכנסות העתידית אינה חלק מהמשא ומתן, אף שהיא עשויה לעלות בהמשך אם יגובש הסדר קבע. על פי מקורות המעורים בפרטים, הדיונים הנוכחיים עוסקים בהפסקת האש, בביטחון השיט ובפתיחת הנתיב המרכזי. המודל הכלכלי שיחול בעתיד עדיין אינו חלק מן הדיונים.
לפי הערכת הגורמים המעורבים במגעים, הצלחת המתווה עשויה למנוע הידרדרות לעימות רחב יותר בין ארה"ב לאיראן. כישלון המהלך עלול להחזיר את שני הצדדים למסלול של הסלמה צבאית, בעוד המאבק על השליטה באחד מנתיבי הסחר והאנרגיה החשובים בעולם יישאר בעינו.
בישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות. בישראל סבורים כי בשלב זה לא ארה"ב ולא איראן מעוניינות להרחיב את המערכה ולצרף אליה את ישראל באופן ישיר. עם זאת, ההערכה היא שאם המגעים יקרסו והעימות יסלים, ישראל עלולה להיגרר למערכה בעקבות החלטה איראנית להרחיב את מעגל היעדים, או לאחר אירוע בלתי מתוכנן, כמו פגיעת טיל או כטב"ם בשטח ישראל, שיוביל לתגובה ולהסלמה נוספת.
נכון לעכשיו, המתווה הקטארי עדיין רחוק מהבשלה להסכם. איראן טרם השיבה לו בחיוב, ארה"ב טרם התחייבה לקבלו, והסוגיות המרכזיות - ביטחון השיט, פתיחת הנתיב המרכזי והסדר הקבע במצרי הורמוז - נותרו פתוחות. עשרת ימי ההפוגה אמורים להעניק לצדדים זמן לגבש פתרון למשבר סביב השליטה במצרי הורמוז, שדרכו עוברת תנועה משמעותית של נפט וסחר ימי עולמי.
התרעות פיקוד העורף