ישראל נפרדת מרופאים, מהנדסים ואקדמאים: גל העזיבה שמרעיד את המדינה

מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב מציג: ההגירה מישראל ברמות שיא, ורבים מהעוזבים הם בעלי השכלה גבוהה. העלייה הנוכחית אינה מאיימת על המשק - אבל מגמת העלייה עלולה ליצור בעיה חמורה בעתיד

משה כהן צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
עומס בנתב"ג
עומס בנתב"ג | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

לשם השוואה, בתקופה המקבילה בעשור הקודם (2015-2013) עזבו את ישראל לתקופה של שלושה חודשים רצופים רק 183,219 אזרחים. עם זאת, הנתונים כוללים גם צעירים ישראלים רבים היוצאים "לטיול הגדול" שלאחר שחרורם מצה"ל, לעיתים לתקופות של חודשים ארוכים, ובסיומם הם חוזרים לארץ.

עורכי המחקר הבהירו כי גם לפני עשור צעירים רבים עזבו לטיול בחו"ל לחודשים ארוכים. "הנתון המדאיג הוא הזינוק במספר הכולל ביחס לשנים קודמות, למרות שחלקם סביר להניח שיחזרו, אבל חלק משמעותי ככל הנראה גם לא יחזרו. בפילוח לפי העוזבים – רבים הם בעלי השכלה גבוהה".

"בפרסומים קודמים שלנו על הגירה מישראל (בפברואר 2026), נעזרנו במדד עזיבה לתקופה של 12 חודשים או יותר. מדד כזה עבור שנת 2025 אינו זמין בשלב זה (ויהיה זמין רק בתחילת 2027). עם זאת, על מנת לזהות מגמות הגירה כבר עתה ולא להמתין לשנת 2027, אנחנו מציגים נתוני הגירה מישראל על בסיס מדד של יציאה מישראל לתקופה של שלושה חודשים לפחות", הסבירו החוקרים. "כדי להמחיש שהמדד של שלושה חודשים הוא אינפורמטיבי לגבי מדד ה-12 חודשים, המחקר מציג תרשימים המראים את נתוני העזיבה לפי מדד שלושה חודשים רצופים, ביחד עם נתוני העזיבה לפי מדד עזיבה של 12 חודשים".

מתרשים מספרם של הישראלים הישראלים שיצאו מישראל ל-3 חודשים רצופים לפחות ולתקופה של 12 חודשים, ניתן לראות שהמתאם בין שתי הסדרות גבוה מאוד (מדד המתאם הוא 0.96). לכן, להערכת החוקרים, המדד לפי שלושה חודשים רצופים מחוץ לישראל הוא מדד אפקטיבי כדי להעריך את היקף ההגירה לפי מדד ה-12 חודשים.

החוקרים מציינים כי ניתן להעריך שאם המתאם בין שתי הסדרות יישמר גם בשנת 2025, מספר העוזבים את ישראל בשנת 2025 לתקופה של 12 חודשים או יותר יסתכם בכ-45 עד 50 אלף ישראלים.

לדבריהם, הדיון הציבורי התחדש ביתר שאת לאחר הבחירות בנובמבר 2022, נוכח קידום הרפורמה/ההפיכה המשפטית והמחאה הציבורית שהתלוותה לה, והתחזק אף יותר במהלך מלחמת חרבות ברזל שפרצה בשבעה באוקטובר.

החוקרים ציינו עוד כי החשיבות של נתונים עדכניים על מאפייני ההגירה היא קריטית לגיבוש מדיניות ציבורית מתאימה, ומתן כלים בידי הציבור והממשלה להבין את היקף התופעה ואת השלכותיה האפשריות על הכלכלה והחברה הישראלית.

הם התריעו כי על אף חשיבותה הקריטית של סוגיית ההגירה מישראל, הדיון הציבורי בישראל חסר נתונים עדכניים על אודות היקף התופעה ומאפייניה. הם הסבירו כי עבודה זו מנסה להשלים חלק מהפערים הקיימים באמצעות ניתוחים ופילוחים נוספים.

"הממצאים מצביעים על עלייה משמעותית במספר הישראלים שעזבו את ישראל. לאחר שנים ארוכות של יציבות יחסית במאזן ההגירה, הנתונים מצביעים על יציאה משיווי משקל", נטען עוד במחקר. "בשנים 2025-2023 עזבו קרוב ל-270 ישראלים את הארץ (90 אלף בכל שנה), לעומת כ-60 אלף בשנה במהלך העשור שבין 2010 ל-2019".

"במסמך קודם שפרסמנו, זיהינו גידול משמעותי ומדאיג של רופאים, בעלי תואר שלישי, מהנדסים, אקדמאיים ובעלי הכנסות גבוהות", ציינו עוד עורכי המחקר. "סוגיית ההגירה אינה ייחודית למדינת ישראל, ומדינות נוספות, כמו יוון, הונגריה, ונצואלה, ארגנטינה, דרום אפריקה, לבנון ועוד, סבלו מהגירה משמעותית של אוכלוסיות חזקות".

עם זאת, בשונה ממדינות אחרות, להגירה מישראל עלולות להיות השלכות קשות וחמורות במיוחד. הם מתריעים כי הכלכלה הישראלית אינה משופעת באוצרות טבע, והיא מתבססת במידה רבה על הון אנושי איכותי שמרוכז בתעשיית ההיי-טק ובתחומים עתירי ידע נוספים.

בתחומים מרכזיים במשק כמו תעשיית ההיי-טק (שהיא מנוע צמיחה משמעותי), מתן שירותי רפואה מתקדמים או אקדמיה תומכת צמיחה, יש תלות במספר לא גדול של עובדים קריטיים להצלחת הפעילות. הגירה של עובדים אלה ממדינת ישראל תהיה מכה קשה לתעשיות אלה ומהווה סכנה לכלכלה ולחברה הישראלית כולה.

עם זאת, עורכי המחקר הדגישו כי למרות שהעלייה בהגירה מישראל משמעותית ומטרידה, מספר המהגרים הנוכחי אינו מהווה איום על המשק הישראלי. הם העריכו כי הסכנה האמיתית טמונה ביציאה משיווי המשקל, והחשש שמספרי ההגירה ימשיכו לעלות, ולא יישארו ברמות הנוכחיות. "זעזועים שליליים נוספים – פוליטיים, כלכליים או ביטחוניים – עלולים להצית מנגנוני היזון־חוזר שיובילו לזינוק חד ופתאומי בהיקפי ההגירה, שבו כל מהגר נוסף מגדיל את התמריץ של אחרים בעקבותיו לעזוב", מתריעים עוד עורכי המחקר – "מרגע שמספרי ההגירה יגדלו מעל סף מסוים, שינוי הכיוון יהיה קשה ביותר, אולי בלתי אפשרי, ויהיו לו השלכות מקרו כלכליות חמורות".

יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, חה"כ גלעד קריב: "מאז כניסתי לתפקיד התרעתי: ישראל מתמודדת עם צונאמי של ירידה מהארץ, והממשלה לא עושה דבר בנושא. דרשנו פעם אחר פעם במהלך הדיונים שיזמנו שימונה גורם לתכלל את ההתמודדות עם התופעה. הפצרנו בנציגי הממשלה להציג תוכנית רב שנתית להיפוך המגמה. אבל כנראה שמבחינת הקואליציה הקנאית הזו, מדובר בברכה. המחקר שפורסם היום מאשש את המגמה המסוכנת: 90 אלף ישראלים עזבו את הארץ בשנה האחרונה. רבים מהם רופאים, מהנדסים, ואקדמאים. זה איום אסטרטגי על עתידה של ישראל, ויש לו קשר הדוק להתנהלות הממשלה ולהפיכה המשטרית. זכורה היטב ההתייחסות המזלזלת של נתניהו לתופעה מעל במת הכנסת. הזלזול הזה מאפיין  את ההתנהלות המופקרת, האנטי ציונית והאנטי ישראלית של הממשלה הנוכחית. אני קורא לכל הישראלים שעזבו את הארץ - התיקון בדרך. ואנחנו צריכים אתכם איתנו כדי להביא אותו".

תגיות:
ישראל
/
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
/
ירידה מהארץ
/
אוניברסיטת תל אביב
/
הגירה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף