1.בהודעה רשמית מלפני מספר ימים של מנהל מחלקת ההנדסה והאסטרטגיה ברשת החלוקה של חברת החשמל הממשלתית נמסר כי המשטר מחיל מגבלות חשמל של יום שלם בשבוע על כל אזורי התעשייה במדינה. במקביל, הודיע דובר ועדת האנרגיה בפרלמנט כי הפסקות החשמל היזומות יימשכו לפחות עד סוף חודש מהר (סוף אוקטובר).
2.שיתוק משאבות ונתק מים עירוני: בעיר גצ'סאראן מדווחים התושבים על הפסקות מים יומיות מ-08:00 עד חצות לצד הפסקות חשמל ממושכות. בערים בומהן, שהריאר וקודס, לתושבים יש גישה למים זורמים במשך מספר שעות בלבד, פעמיים-שלוש בשבוע.
3.ייבוש החקלאות המקומית: חקלאים במחוז פארס הזהירו השבוע כי שדות האורז מתייבשים כליל בשל מחסור חריף במים, דווקא בעונה שבה השתילים אמורים להגיע לשיא יצירת השיבולים. החקלאים מוחים על כך שרשות המים גובה ממנו תשלומים כספיים מלאים מראש, אך אינה מזרימה מים לשדות, דבר המאיים על הביטחון התזונתי של הציבור.
כאשר ארוחה בסיסית בודדת עולה כ-0.28$ (כ-180,000 תומאן), פירוש הדבר שאדם בודד מוציא למעלה מ-5.4 מיליון תומאן בחודש רק על הזנה בסיסית ביותר. מדובר ב-35% עד 50% מכלל ההכנסה החודשית של משפחה ממוצעת-רק על לחם, ביצים וירקות בסיסיים, עוד לפני הוצאות שכר דירה, חשמל, תרופות או תחבורה.
הלחם והביצים באיראן היו מוצרי יסוד מסובסדים כבדות במשך עשרות שנים. הזינוק למחירים האלה מייצג עלייה של מאות אחוזים בתוך זמן קצר שנגרמה מביטול הסובסידיות הממשלתיות עקב המחסור בדולרים בקופה הציבורית.
קריסת עסקים ועיכובי שכר- בעלי עסקים זעירים, דוגמת מסעדות בבנדר עבאס, עומדים לפני סגירה. במקביל, עובדים בחברת התעופה ATA בטהראן מדווחים כי לא קיבלו שכר במשך שלושה חודשים רצופים וכי דמי הביטוח הסוציאלי שלהם לא שולמו חצי שנה. בהשכלה הגבוהה, שכר הלימוד באוניברסיטה האסלאמית החופשית זינק ב-20%-30% (כ-17 מיליון תומאן לסמסטר). בתרופות-ביטול הסובסידיות הוביל לצניחה של 30% בייצור התרופות המקומי ומחסור חריף באינסולין ובאונקולוגיה.
המהלך מגיע לאחר תקופה קצרה שבה המשטר הפעיל סובלנות מסוימת במרחב האזרחי במטרה למנוע תסיסה בזמן הלחימה. עבור הדור הצעיר באיראן, בית הקפה אינו רק מקום לשתיית קפה, אלא מוקד להתכנסות, החלפת דעות ואורח חיים אלטרנטיבי. סגירתם פוגעת באחד ממרומות המפלט מהשיגרה היומית הקשה.
דוגמה בולטת היא ענישתו של מהדי רושני, מפגין כורדי נעדר שנעצר במחאות בינואר 2026 והועבר לטהראן תוך נתק מוחלט ממשפחתו ושימוש בעינויים קשים לחילוץ הודאה בכפייה-עד לגזר דין מוות באישומים ביטחוניים.
קריסת התשתיות, המחסור במים ובחשמל, התסכול מול המיליציות הזרות והפגיעה במרחב האזרחי מייצרים סדקים עמוקים שניתן לנצל במערכה משולבת, מתוחכמת ולא ארוכה במיוחד. מפקד סנטקום של המערכה הצבאית חייב להציב לצדו, ובהקדם האפשרי, מפקד למערכה האזרחית- תודעתית. הרעיונות שימוטטו את המשטר לא יבואו בהכרח מהשדה הצבאי, אלא מהבנה עמוקה של הדינמיקה האזרחית בתוככי איראן.