נתניהו כותב במכתבו כי הוא "רואה לנכון להודיע ששר הביטחון ישראל כ"ץ ישוריין ברשימת הליכוד לכנסת ה-26". בהמשך הוא מוסיף: "מיקום השיריון האמור יהיה עד המקום השישי ברשימת הליכוד לכנסת ה-26 בהתאם להחלטתי הסופית שתינתן בהמשך". עוד הבהיר נתניהו במכתב כי השריון של כ"ץ אינו חלק ממכסת השריונים שאושרו ליו"ר הליכוד על ידי ועידת המפלגה. לדברי גורמים בליכוד, לו היה מתמודד בפריימריז, בכל מקרה כ"ץ היה צפוי להתברג גבוה ברשימה.
בהודעת הליכוד נמסר כי בית הדין קבע בשבוע שעבר שיש לשריין את כ"ץ, "שממילא היה צפוי להגיע לצמרת הרשימה", כדי לאפשר לו לעסוק בצורכי הביטחון ולא בפוליטיקה. עוד נמסר כי סער ישובץ במסגרת הסכם האיחוד עם מפלגתו, וחיים כ"ץ בשל תפקידו כיו"ר מרכז המפלגה.
גורמים בליכוד מדגישים כי מבחינתם מדובר במקרים שונים: ישראל כ"ץ ממילא היה צפוי להיבחר במקום גבוה בפריימריז, ולכן השריון נועד לפטור אותו מניהול קמפיין; סער וחיים כ"ץ שובצו ברשימה מטעמים אחרים.
בסביבת כ"ץ יש מי שאינם מרוצים מהאופן שבו המהלך הוצג לציבור, ואף סבורים כי לנוכח המסגור שנוצר היה מקום לשקול ויתור על השריון והתמודדות בפריימריז. עם זאת, בשלב זה לא התקבלה החלטה כזו - וגם לא נראה כי תתקבל. כעת נותר השלב הפוליטי האחרון: אישור מזכירות הליכוד להצבתם ברשימה.
כזכור, בית הדין של הליכוד אישר בהחלטה מ-2 באוגוסט 2026 לראש הממשלה בנימין נתניהו לשבץ את שר הביטחון ישראל כ"ץ ברשימת הליכוד לכנסת ללא התמודדות בפריימריז, בעקבות בקשה חריגה שהוגשה על רקע המצב הביטחוני. בבקשה שהובאה בפני בית הדין נכתב כי כ"ץ "עסוק כל כולו בעניינים בטחוניים" וכי ברקע עומד "מצב בטחוני חריג שלא ניתן לפרט בשלב זה".
ההחלטה מעניקה לנתניהו חופש פעולה רחב: כ"ץ לא יצטרך להתמודד בבחירות המקדימות, ובית הדין לא קבע בהחלטתו מקום מסוים שבו ישובץ ואף לא הגביל במספר את מיקומו ברשימה. בבקשה לבית הדין הוסבר כי מטרת המהלך היא לאפשר לכ"ץ להקדיש את זמנו לתפקיד שר הביטחון ולא לקמפיין אישי. "נוכח העובדה ששר הבטחון עסוק כל כולו בעניינים בטחוניים", נכתב, התבקש בית הדין לאפשר לראש הממשלה לשבצו במקום שימצא לנכון "על מנת שיוכל לעסוק בתפקידו".
עוד הודגש בבקשה כי אין מדובר בגריעת מקום נוסף מהרשימה הנבחרת. לטענת מגישי הבקשה, גם ללא קמפיין כ"ץ ממילא צפוי להיבחר במקום גבוה, אולם בנסיבות הנוכחיות אין זה הוגן לדרוש ממנו להקדיש מזמנו לקמפיין בחירות אישי - גם לצורך המאבק על הדירוג בצמרת הליכוד.
הנימוק הביטחוני הוא החלק החריג והבולט ביותר במסמך. בבקשה נעשה שימוש בניסוח "מצב בטחוני חריג שלא ניתן לפרט בשלב זה", ללא פירוט נוסף באשר לטיבו של אותו מצב. בהחלטתו בחר בית הדין בניסוח מתון יותר - "המצב הבטחוני הרגיש" - אך אימץ את הבקשה ואת מסקנתה.
"מצאנו לנכון לאמץ את המלצת היועץ המשפטי של התנועה, עו"ד אילן בומבך, וכן את המלצת מ"מ מנכ"ל הליכוד, מר דוד שרן", נכתב בהחלטה. בית הדין הוסיף כי "טובת התנועה מחייבת להיעתר לבקשה" ולאפשר את שיבוצו של שר הביטחון ברשימה.
ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב של חמישה: נשיא בית הדין עו"ד מיכאל קליינר וחברי בית הדין עו"ד עקיבא נוף, עו"ד יצחק בם ועו"ד רפי בוקר, שאליהם הצטרף במהלך הדיון עו"ד דוד אלבז. כל חמשת חברי ההרכב חתומים עליה. כך, בנימוק ביטחוני חריג ובאישור בית הדין, יוכל כ"ץ לדלג על הפריימריז - ונתניהו יקבע את מיקומו ברשימת הליכוד.