דנון תקף במיוחד את השימוש במונח "אלימות מתנחלים", שלטענתו מטיל אחריות קולקטיבית על ציבור שלם בשל מעשיו של מיעוט קיצוני. "כשמדובר בישראלים, המועצה מטילה כתם על ציבור שלם. כשפלסטינים מבצעים פיגועים, היא מתייחסת רק למחבלים עצמם. זה לא צדק, זו דעה קדומה", אמר.
לדבריו, ישראל מגנה אלימות מצד יהודים ומפעילה את המשטרה וכוחות הביטחון נגד מבצעיה. הוא טען כי היקף התקיפות מצד קיצונים ישראלים נמצא בירידה, בשעה שמספר פיגועי הטרור הפלסטיניים עולה. בהמשך דבריו התייחס דנון להגדרת היהודים החיים ביהודה ושומרון כ"מתנחלים", דחה אותה ואמר כי זכותם לחיות באזור נשענת על הקשר ההיסטורי בן אלפי השנים של העם היהודי לארץ, המתואר גם בתורה.
האו"ם הציג גם נתונים על ההרוגים ביהודה ושומרון מתחילת השנה: עשרות פלסטינים נהרגו בידי כוחות ישראליים או מתנחלים, ובהם ילדים, וכן נהרגו ישראלים בפיגועים ובעימותים עם פלסטינים. בריטניה ציינה כי ביולי לבדו נהרגו 13 פלסטינים ושני ישראלים, וכי מאות פלסטינים נפצעו במהלך השנה.
המשך הבנייה בהתיישבות והשלכותיה המדיניות תפסו מקום מרכזי בדיון. לפי נתוני האו"ם, הרשויות הישראליות אישרו או קידמו מתחילת השנה כ-12,360 יחידות דיור ביהודה ושומרון. כן הוצגו נתונים שלפיהם הוקצו כ-431 מיליון דולר לתמיכה בהקמה ובהסדרה של עשרות יישובים. הפלסטינים וכמה מהמדינות האירופיות טענו כי הרחבת הבנייה, הכשרת המאחזים, פיתוח התשתיות והעמקת השליטה הישראלית בשטח מובילים בהדרגה למה שהם מגדירים "סיפוח בפועל".
בסוגיית הטיפול באלימות מצד יהודים, העמדה האמריקנית הייתה קרובה יותר לעמדת ישראל. הנציגה האמריקנית דחתה את הטענה שישראל מאפשרת למתנחלים אלימים לפעול ללא הפרעה והזכירה את פעולות האכיפה, המעצרים ותגבור הכוחות. וושינגטון שבה והבהירה בדיון כי היא מתנגדת לסיפוח.
חלק מהדיון הוקדש לפגיעה בילדים. נציגת יוניסף תיארה את השלכות הפעילות הצבאית, האלימות, העקירה והמעצרים על ילדים פלסטינים ביהודה ושומרון. בריטניה הזכירה בהקשר זה את הריסתן של כיתות לימוד בבית ספר פלסטיני שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים.
טענתו של דנון בדבר ירידה בהיקף התקיפות מצד קיצונים ישראלים הותירה שאלה עובדתית. נתונים אחרים שפורסמו בישראל ובאו״ם מצביעים על עלייה באירועי פשיעה לאומנית יהודית ובתקריות הקשורות למתנחלים. עם זאת, לא בהכרח מדובר בנתונים בני השוואה: הגופים השונים משתמשים בהגדרות שונות, בוחנים תקופות שונות ולעיתים כוללים בספירה סוגים שונים של אירועים. במהלך הדיון לא הוצגו הנתונים המלאים שעליהם התבססה טענתו של דנון, ולכן לא ניתן היה ליישב את הפער.
הדיון במועצת הביטחון שיקף את המחלוקת המתרחבת בין ישראל לבין רבות מהמדינות החברות בה באשר למתרחש ביהודה ושומרון. באירופה ובאו״ם קושרים בין העלייה באלימות, עקירת פלסטינים, הרחבת ההתיישבות והשינויים הנעשים בשטח, ומזהירים כי ההתפתחויות האלה פוגעות בסיכוי לממש בעתיד את פתרון שתי המדינות. ישראל טענה בדיון כי ההתמקדות הבינלאומית בהתיישבות ובאלימות מצד יהודים אינה נותנת משקל ראוי לטרור הפלסטיני, מכלילה ציבור של מאות אלפי ישראלים ומייחסת לעצם נוכחותם ביהודה ושומרון משמעות שלילית.
דנון הבהיר בדבריו כי מבחינת ישראל המחלוקת נוגעת גם לעתיד ההתיישבות עצמה. בעוד מדינות אירופה קוראות לעצור צעדים נוספים בשטח ומזהירות מפגיעה באפשרות לחלוקה עתידית, שגריר ישראל הציג עמדה חד-משמעית: היישובים היהודיים ביהודה ושומרון יישארו וימשיכו להתפתח.
התרעות פיקוד העורף