במרכז המחלוקת בין חברי ההרכב עמדה פרשנותו של סעיף 16 לתקנון: האם הוא מאפשר ליו"ר הליכוד לשריין מראש אדם שכבר נרשם להתמודד בפריימריז, או שרק לאחר הבחירות המקדימות ניתן יהיה "להקפיץ" אותו לאחד המקומות המשוריינים.
בם הסתמך בין היתר על לשון התקנון, על סדר הפעולות בהרכבת הרשימה ועל הנוהג במערכות הבחירות הקודמות - 2015, 2019 ו-2022 - שבהן השריונים פורסמו רק לאחר הפריימריז. הוא קבע כי שריון של מועמד שכבר נרשם לפריימריז, שעות ספורות לאחר סגירת הרישום, מהווה התערבות של יו"ר התנועה בהליך הבחירות המקדימות. עוד הדגיש כי מנגנון השריונים הוא חריג בשיטת הבחירות של הליכוד ולכן יש לפרש את הסמכות בצמצום.
עו"ד רפי בוקר ונשיא בית הדין מיכאל קליינר הגיעו למסקנה אחרת וקבעו כי אין בתקנון איסור על שריון מוקדם של מועמד שכבר נרשם לפריימריז. בוקר קבע כי סעיף 16 מעניק ליו"ר התנועה סמכות רחבה לבחור מועמדים למקומות המשוריינים. את מנגנון ה"הצרחה" פירש כמסלול נפרד, שנועד לאפשר את קידומו של מועמד שכבר נבחר בפריימריז למקום גבוה יותר.
בוקר הבחין גם בין מועד קבלת החלטת השריון לבין מועד השיבוץ הסופי ברשימה. לדבריו, העובדה שהרשימה הסופית נבנית רק לאחר הפריימריז אינה מחייבת את יו"ר התנועה להמתין עד אז עם עצם בחירת המשוריין. הוא הוסיף כי גם אם שריון מוקדם משפיע פוליטית על מערכת הפריימריז, אין בכך כשלעצמו איסור משפטי.
קליינר הצטרף לעמדת בוקר והוסיף כי תכלית ההסדר היא לאפשר ליו"ר הליכוד לעצב רשימה שלדעתו תשרת את המפלגה בבחירות. לדבריו, שיבוץ שר מנוסה ונאמן למפלגה עדיף "עשרות מונים" על פני הצנחת מועמד מבחוץ. קליינר הוסיף כי שריון מוקדם של כץ מתוך מכסת נתניהו מבטיח שהמקום שיתפנה ברשימה יישאר בידי נבחר פריימריז, ולא ייתפס בהמשך בידי משוריין אחר.
סער וכ"ץ לא דורשים אישור מיוחד
קליינר הבהיר עוד כי שריוניהם של ישראל כ"ץ ושל סער לא היו אמורים להיות מובאים לאישור המזכירות מלכתחילה: הראשון נשען על החלטת בית הדין הקודמת, והשני על ההסכם עם הימין הממלכתי.
פסק הדין הותיר אפוא על כנם את שריוניהם של שלושת השרים: ישראל כ"ץ וגדעון סער אושרו פה אחד, ואילו שריונו של חיים כץ אושר בדעת רוב.
החרדה במסדרונות טרם ההחלטה
הדיון עצמו היה סוער. כץ לא הגיע פיזית לדיון והשתתף בו בזום, בעת ששהה בקורס הקצינות של נכדתו. הוא הציג בפני חברי בית הדין את פועלו לאורך השנים, את מעמדו כיו"ר מרכז הליכוד ואת כהונתו כשר בכמה משרדי ממשלה.
אחת הטענות המרכזיות שהעלה כץ נגעה למאבק שניהל סביב ייצוג הנשים ברשימת הליכוד. לדברי גורמים המעורים בדיון, כץ טען כי הביקורת שספג בעקבות המאבקים שניהל בנושא השריונים התעלמה מכך שלדבריו הוא נאבק כדי להבטיח ייצוג לנשים ברשימה. לפי הגורמים, כץ טען כי ניהל מאבק למען ייצוג נשים, לא הצליח בו, ולכן אין מקום להעניש אותו בשל כך. כץ הציג את הדברים כחלק מהסבר למאבקים שניהל בתנועה סביב השריונים, וטען כי פעל להגדלת הייצוג הנשי ברשימת הליכוד. במהלך הדיון הועלתה מול כץ גם השאלה מדוע הוא זקוק לשריון מלכתחילה, לנוכח מעמדו במפלגה.
לדבריהם, מבחינתם קיימת עדיפות לשיבוץ איש ליכוד ותיק, שכיהן כח"כ וכשר ומחזיק בתפקיד מרכזי בתנועה, על פני הבאת מועמד חיצוני באמצעות אחת ממשבצות השריון של יו"ר המפלגה. אחד הגורמים הסביר כי הוא מתנגד עקרונית ל"מועמדים מוקפצים", ולכן מעדיף שכץ - איש ליכוד ותיק - יתפוס משבצת כזו במקום מועמד שיגיע מחוץ למפלגה ושמידת מחויבותו לליכוד לאורך זמן אינה ברורה.
במהלך הדיונים הפנימיים עלתה גם האפשרות שכץ יתמודד בפריימריז ורק אם לא ייבחר יקודם לאחר מכן באמצעות שריון. האפשרות הזאת לא התקבלה. בין היתר נטען כי אם ממילא נתניהו צפוי להשתמש באחת ממשבצות השריון שלו כדי להכניס את כץ לרשימה במקרה שלא ייבחר, אין טעם להפוך את הסוגיה לעימות משמעותי ערב הפריימריז.
ברקע נשמעה גם עמדה שלפיה העימות המשמעותי יותר במפלגה צפוי להגיע בהמשך, כאשר יעמדו על הפרק יתר השריונים של נתניהו. גורמים בליכוד כבר מעלים דרישה שבאותו שלב יתקיים דיון פרונטלי במזכירות ולא אישור טלפוני בלבד.
במקרה של חיים כץ, נטען, כינוס כזה שבוע לפני הפריימריז אינו מעשי, בין היתר משום שחברי כנסת רבים חברים במזכירות ונמצאים בעיצומו של הקמפיין. ההערכה כעת בקרב גורמים בליכוד, בעקבות הדיון בבית הדין, היא שהשריון יאושר.
התרעות פיקוד העורף