"המגמות נבלמו – גם הירידה של נפתלי בנט, גם העלייה של גדי איזנקוט וגם הירידה המשמעותית של הליכוד", אמר הסוקר של "מעריב", ד"ר מנחם לזר, על סקר המנדטים שפורסם אתמול (שישי). "אנחנו רואים בעיקר תנודות", הוא ציין. "בשבוע האחרון נכנסו עוד מפלגות שממוקמות ב'גוש השלישי'. הן אינן מתחייבות באופן נחרץ באיזה צד הן", הוא ציין. "חוץ מהמילואימניקים בראשות חילי טרופר ויועז הנדל, שעוברים את אחוז החסימה, אבל עדיין לא הגיעו למרווח ביטחון משמעותי מאחוז החסימה, כל שאר הרשימות אינן עוברות את אחוז החסימה והן 'שורפות' כחמישה מנדטים". ד"ר לזר הזכיר כי בבחירות 2022 ירדו לטמיון יותר מעשרה מנדטים, שקבעו בדיעבד את התוצאה. "השאלה מה יקרה בשבועות הקרובים. הפריימריז בליכוד יתקיימו בשבוע הבא ואז כולם יהיו בעמדת המתנה לקראת סגירת הרשימות בספטמבר. ייתכן שעד אז נראה עוד איחודים, או צירופים למפלגות גדולות", העריך. לדבריו, הדרמה הגדולה בינתיים צפויה להגיע מהמגזר הערבי. "ראינו בסקר השבוע 'טעימה' ממה שקורה כאשר מתאחדות שלוש מפלגות ערביות (חדש-תעל ובל"ד) וכשרע"ם מצרפת מועמד יהודי. הן כבר עלו בתרחיש הזה מ-11 ל-14 מנדטים, וזה בהחלט לא הגבול העליון כי הכול תלוי באחוז ההצבעה בחברה הערבית, שבמקרה של איחודים צפוי לגדול בצורה משמעותית", הוא הסביר. "ככל שמשקלן של המפלגות הערביות יהיה גדול יותר, יהיה לגוש השינוי קשה יותר להרכיב ממשלה, בלי אחת מהן לפחות". ד"ר לזר ציין עוד כי ש"ס ממשיכה לדשדש סביב שבעה מנדטים. "הירידה של ש"ס משקפת מורת רוח משני הקהלים שמרכיבים את מאגר המצביעים המרכזי שלה: החרדים שאינם מרוצים מחוסר ההצלחה בחקיקת חוק הגיוס והפגיעה הכלכלית בעקבותיו והמסורתיים כועסים על ניסיון 'להלבין' השתמטות מצה"ל, כאשר הם ובני משפחתם נושאים בנטל ההולך וגובר", העריך.