במשך שנתיים ארוכות, ד"ר צביקה מור היה קול חריג בנוף של משפחות החטופים. בזמן שכיכר החטופים סערה, הוא דיבר על חוסן לאומי, על אי-כניעה לטרור ועל הניצחון כדרך היחידה להשבת הבנים. היום, כשבנו איתן כבר בבית, מור לא עוצר לנוח. הוא משתלב בצמרת מפלגת "הציונות הדתית" ומתכוון להביא את התובנות המזוקקות מהשנה הקשה בחייו אל מסדרונות הכנסת. בשיחה עם עינת מירון בפודקאסט מעריב, הוא מספק הצצה נדירה למה שעבר על בנו בשבי, למה שקורה מאחורי הקלעים בלשכת ראש הממשלה, ואיך הוא מתכנן לשנות את פני המדינה. "איתן יושב בבתי קפה ערביים והם לא יודעים שהוא יהודי" צביקה, בוא נתחיל מהדבר הכי חשוב. מה שלום איתן? איך הוא מרגיש היום, שנה אחרי אותו שמחת תורה נורא?"איתן ברוך השם בסדר גמור. הוא ממש חוזר לעצמו, התחזק מאוד וחזר להיות הבן שהכרנו. פיזית הוא חזר להתאמן חזק, הצבע חזר לו לפנים. הוא גם חזר להתאמן והוא משלב את החברים עם האימונים ועם לימוד הערבית".סיפרת שהוא לקח את לימוד הערבית" צעד קדימה בזמן שהיה מוחזק בידי חמאס."נכון. איתן החליט שהוא לא יוצא מהשבי בלי משהו ביד. במשך שנתיים הוא פשוט למד ערבית. הוא עשה 'עסקאות' עם השובים שלו ועם אסירים אחרים: 'אני אלמד אתכם אנגלית, אתם תלמדו אותי ערבית'. הוא ביקש מהם שיכתבו לו את האותיות, למד את הכתיבה, אבל בעיקר חקר אותם על התרבות שלהם. הוא שאל הכל: איך מתחתנים, מה היחסים בין חתן להורי הכלה, מה הערכים שלהם. זה מה שהחזיק אותו שפוי בתוך הכלוב והקירות הסוגרים".ואיך זה נראה היום, כשהוא חופשי?"זה מדהים. היום איתן מסתובב ביפו, ברמלה ובלוד, יושב בבתי קפה ערביים והם לא יודעים שהוא יהודי. הוא סיגל לעצמו את המבטא, את הסלנג, את שפת הגוף. הוא ממש 'כיסה' את עצמו בזהות הזו. אנחנו מאוד מקווים שהוא יוכל לתרום למדינה עם הידע הזה בעתיד. בינתיים, אנחנו כותבים יחד ספר משותף. איתן היה איתנו לאורך כל המאבק ברוחו, למרות שלא היינו בקשר. התברר בדיעבד שהוא החזיק בדיוק באותה עמדה שלנו: שהמדינה לא צריכה להשתנות בגללו, שהוא לא הכי חשוב כאן, ושאסור לשחרר מחבלים שירצחו ישראלים אחרים בגללו. הספר הזה עומד לצאת ממש אחרי החגים". "חטפו את משפחות החטופים" בזמן שאיתן היה בשבי, אתה הפכת לדמות פוליטית, ועכשיו אתה רץ לכנסת במקום הרביעי ברשימת הציונות הדתית. היו ששאלו 'לאן נעלמת' בתקופה האחרונה. "לא נעלמתי, הקדשתי את עצמי להכנה לשליחות הזו. אני מקווה להיות שליח נאמן. כשבני היה בשבי, לא אמרתי 'תשרפו את המדינה כדי להביא לי אותו'. אמרתי 'תצילו את הבן שלי כך שאני אהיה ההורה האחרון במדינה שחווה חטיפה'. אני לא רוצה שאף אחד יעבור את הגיהינום הזה. השריון שלי ברשימה הוא לא 'פוליטיקת זהויות' של אבא של חטוף, אלא כי אני מאמין בדרך". יש לך ביקורת נוקבת על מה שקרה ב'כיכר החטופים' ובמטה המשפחות"אמרנו מההתחלה: חטפו את משפחות החטופים לצרכים פוליטיים. גורמים עם אג'נדה ברורה ניהלו את הקמפיין. הסיסמה 'עכשיו, עכשיו' נועדה להחליש את כוח העמידה של המדינה מול חמאס. כשראינו שהקמפיין מכוון נגד הציונות הדתית עם ביטויים כמו 'מצווה גדולה פדיון שבויים' – זה היה ניסיון ציני ללחוץ על הציבור הדתי ולבלבל אותו, במקום להתמקד בהכרעת האויב. איתן סיפר לנו כשחזר, שהחוקרים שלו שאלו אותו: 'איך מביאים עוד ישראלים לכיכר החטופים? אנחנו רוצים שהכיכר תהיה מלאה'. חמאס ראה בכיכר הזו אירוע שתומך בו". אני חייבת להתוודות, גם לי הייתה רתיעה פנימית מלהגיע לכיכר בגלל התחושה הזו של המניפולציה."אני מבין אותך. הייתה שם עשייה צינית בכאב של המשפחות כדי לזרוע זרעים פוליטיים. אני הלכתי לכיכרות, נתתי הרצאות בעברית ובאנגלית והסברתי למה הגישה הזו פוגעת במאמצי המלחמה ובחטופים עצמם. החרטה היחידה שלי היא שלא הצלחתי ליצור קשרים אישיים חזקים מספיק עם המשפחות שהתנגדו לי, כדי לנסות לשכנע אותן בשיחה שקטה. הקיטוב הזה כואב לי מאוד. בנותיי הצעירות הלכו למטה בנאיביות כדי להגיד תודה למתנדבים, וחטפו צעקות 'הכל בגללכם'. זה היה מזעזע". "המודיעין איבד את הקשר" השתתפת בפגישות רבות עם ראש הממשלה. מה הציבור לא יודע על מה שקורה שם בחדרים הסגורים?"אלו פגישות לא פשוטות. ראש הממשלה לא יכול לחשוף בפנינו את הכל. תפקידי היה לוודא שהוא לא נשבר. הוא התחייב בכל פגישה שיחזיר את כולם, אבל גם הבהיר: 'אני אחראי על 10 מיליון אזרחים, אני לא אעשה עסקה מופקרת של כניעה'. לא רבים יודעים אבל הייתה תקופה קשה מאוד, כמה חודשים שבהם המודיעין שלנו פשוט 'איבד את העין' על איתן. הם אמרו לנו שהם לא יודעים מה קורה איתו. זה היה חוסר ודאות נורא. איתן שרד בנס הפצצות של צה"ל שנחתו מאה מטר ממנו. הוא ראה איך הם ממשיכים לחפור מנהרות בקצב של מטר ליום גם בזמן הלחימה".יש משפחות שתומכות בגישה שלך אבל פוחדות לדבר?"בהחלט. ב'פורום תקווה' יש לנו מפגשים חודשיים עם עשרות משפחות. חלקן מגיעות בסתר, בלי צילומים, כי הן מפחדות מהיחס שיקבלו מהמשפחות האחרות או מהתקשורת. זה עצוב שאין חופש דעה אמיתי בתוך הכאב הזה". "נתנו להם 100% מהשטח וקיבלנו טבח" "צריך להבחין בין אחריות מוסרית למשפטית. במישור המוסרי, אנשים כמו רונן בר, אהרון חליווה והרצל הלוי צריכים לשבת בבית בשקט. הם נכשלו בתפקידם הבסיסי – הגנה על הגבול. אני משווה את זה למנהל בית ספר שהשומר שלו נרדם. אם המנהל בדק את השומר והכל היה בסדר, והשומר שיחק בטלפון ברגע האמת – השומר אשם. אבל כאן היו אלפי סימנים מוקדמים. להגיד 'טעות בשיקול דעת' זה לא מספיק כשמדובר באלפי מחבלים. ועדת חקירה היא קריטית, לא בשביל נקמה, אלא בשביל התיקון".איך אתה מתכוון להתמודד עם השיח האלים בכנסת? עם אנשים כמו יאיר גולן למשל?"אני בא בגישה של 'תקיפות רגועה'. אני מוכן לשבת עם כל אחד לדיאלוג, בלי סטיגמות. אם יאיר גולן יהיה איתי בחדר, אני אשאל אותו שאלות קשות: 'כשאתה קורא למוסדות 'בני דוד' בעלי פשיסטים, למה אתה מתכוון? מה תגיד למשפחות של 34 הנופלים מהמוסד הזה?'. צריך להוציא את השנאה מהלב. הפסוק אומר 'לא תשנא את אחיך בלבבך... הוכח תוכיח את עמיתך'. לדבר, לא לשתוק, אבל לא לשנוא. אני דורש מכל מועמד להצהיר מראש שהוא מקבל את תוצאות הבחירות. לא נסכים יותר לשריפת כבישים וליצירת כאוס כי התוצאה לא נראית למישהו".החזון: חינוך, זהות ו"עבודה עברית"נניח שאתה כבר בכנסת. מה הנושא הראשון שתטפל בו?"שתי זרועות מרכזיות: זהות יהודית וביטחון. בחינוך, אני רוצה לשנות את הפרדיגמה. למה כולם חייבים ללמוד מתמטיקה עד כיתה י"ב? מי שחזק – שיהיה מדען. מי שלא – שיפתח את הכישרונות שלו בתחומים אחרים ויהיה מאושר ופרודוקטיבי. אנחנו צריכים לחזור ל'עבודה עברית'. ראינו מה קורה כשסומכים על פועלים ערבים – פגיעה בתשתיות, איסוף מודיעין, ובתי חולים כמו רמב"ם שבהם יש חשד ליחס פוגעני מצד צוות ערבי כלפי לוחמי צה"ל פצועים. צריך לחתוך את זה בצורה ברוטלית".ומה לגבי עזה?"אסור לנו לעצור. תוכנית 15 הנקודות שמדברים עליה היא אחיזת עיניים. כל נשק שיישאר במחסנים בעזה יופנה כלפינו שוב. הפתרון היחיד הוא התיישבות. נתנו להם 100% מהשטח וקיבלנו טבח. רק נוכחות יהודית תבטיח ביטחון. כשנכנסתי לפוליטיקה לא שאלתי את נתניהו מה הוא חושב, אבל אני מניח שהוא מבין את הצורך באנשים שדוחפים לעבר היעדים האלו".לסיום, צביקה, מה מחזק אותך במאבק הציבורי הלא פשוט הזה?"החיבור לשורשים. אני חי בחברון, נושם את ההיסטוריה. בשבוע שעבר ציינו את טבח תרפ"ט – 67 יהודים שנרצחו בדרכים דומות להפליא ל-7 באוקטובר, עוד לפני שהיו 'התנחלויות' או מדינה. הם רוצים להשמיד אותנו תמיד. מה שנותן כוח זו הזהות היהודית. אין כפייה ביהדות, אבל חייבים לדעת מי אנחנו. אם הרמב"ם היה נכנס לחדר עכשיו, היינו יכולים ללמוד יחד כאילו לא עברו אלף שנה. זה הנס שלנו, וזו השליחות שלי בכנסת – לוודא שהנס הזה ימשיך להתקיים בביטחון ובגאווה". הפודקאסט המלא יעלה בהמשך ב"מעריב"