כמו כן, על פי דיווח של CNN, נתניהו אמר לקושנר כי יהיה "בעייתי" להתקדם בתוכנית השלום בעזה לפני הבחירות בישראל. עוד הוסכם כי הצעד הראשון בתהליך הפירוז יהיה דרישה מחמאס למסור את נשקו להשמדה תחת פיקוח אמריקאי. להסכמה הזאת חשיבות מבחינת ישראל בעקבות המחלוקת שהתפתחה בשבועות האחרונים על סדר הפעולות בתוכנית האמריקאית - ובעיקר על השאלה אם פירוז חמאס צריך להקדים את הצעדים הישראליים או להתבצע במקביל אליהם.
כדי להתחיל ביישום ההסכמות הוחלט להקים באופן מיידי שני צוותי עבודה משותפים לישראל ולמועצת השלום. הצוות הראשון יעסוק בביטחון ובפירוז הרצועה, שאותו שני הצדדים מבקשים להשלים במהירות ובאופן מלא. הצוות השני יעסוק בצרכים הבסיסיים של תושבי עזה - תברואה, מים נקיים וסוגיות נוספות של בריאות הציבור.
למרות המאמצים האמריקאיים, יש לציין כי הפער בין הדברים שמייחסים אנשי מועצת השלום לחמאס לבין הצהרותיו הפומביות של הארגון עדיין משמעותי. חמאס לא הציג בפומבי עד כה התחייבות מפורטת בנוסח הזה. כעת ייבחן אם הארגון יפעל בהתאם להתחייבות שמייחסים לו האמריקנים - ובפרט אם יסכים למסירת כלל הנשק להשמדה ולפירוז המנהרות ללא נסיגה ישראלית מקבילה.
נתניהו אישר בפגישה כי ישראל תקיים את התחייבויות העבר שלה שטרם בוצעו במסגרת ההבנות שסייעו לארצות הברית להשיג את שחרורם של כלל החטופים - החיים וגופות החללים. מועצת השלום לא פירטה מהן אותן התחייבויות ישראליות, מה היקפן ובאיזה לוח זמנים הן אמורות להתבצע. הנקודה הזאת נותרה ללא פירוט בהודעה שנמסרה לאחר הפגישה.
לשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה בשפה האנגלית: "ראש הממשלה ומועצת השלום ניהלו דיונים עמוקים ובונים. הוסכם על הקמת שתי קבוצות עבודה, אחת על פירוק נשק ופירוז של עזה, אשר הן ישראל והן מועצת השלום קובעות כי יש להסתיים בהקדם לפני שיתרחש כל שיקום בעזה. קבוצת עבודה שנייה תתמקד בנושאי תברואה, מים נקיים ושאר נושאי בריאות הציבור לתושבי עזה ואשר משפיעים גם על עם ישראל".
גם מנגנון האימות טרם פורט במלואו. לא הובהר מי יקבע שחמאס והרצועה אכן פורזו לחלוטין, כיצד יאומת פירוק המנהרות, מי יפקח על איסוף הנשק בכל רחבי הרצועה ומה יהיה המנגנון במקרה של מחלוקת בין ישראל לבין מועצת השלום בשאלה אם חמאס עמד בתנאים.
המטרה שעליה מצהירים הצדדים, בגיבוי הנשיא טראמפ, היא עזה מפורזת לחלוטין, שעברה תהליך של דה-רדיקליזציה ואינה מהווה עוד איום על ישראל. מכאן אמור הדיון לעבור ליישום עצמו: מסירת הנשק, השמדתו, פירוז המנהרות וקביעת מנגנון שיאמת כי התנאים שסוכמו אכן בוצעו.
נתניהו הדגיש בפגישה כי צה"ל יישאר בהיערכותו הנוכחית ולא ייסוג מהקו הצהוב. הוא גם הבהיר כי ישראל תמשיך לסכל כל איום על כוחות צה"ל ועל אזרחי ישראל וכי לא יהיה שינוי במדיניות הסיכולים.
כיום מחזיקה ישראל בכ-60% משטח הרצועה, והוויכוח על נסיגה מהאזורים האלה הוא אחד המרכיבים המרכזיים במחלוקת סביב מפת הדרכים האמריקאית.
גורם במועצת השלום מסר: "מועצת השלום עדכנה את ראש הממשלה כי חמאס התחייב להתפרק מנשקו באופן מלא ולהפסיק באופן מיידי את כל הפעילות הצבאית ברצועה, כולל התחמשות מחדש וחפירת מנהרות. ראש הממשלה אישר כי ישראל תעמוד בהתחייבויותיה הקודמות שנותרו על הפרק, אשר סייעו לארצות הברית להביא לשחרורם של כל החטופים – החיים ולמרבה הצער גם גופותיהם של החללים. ראש הממשלה ומועצת השלום קיימו דיונים מעמיקים ובונים בנוגע לדרך קדימה ליישום מלא של תוכנית השלום בת 20 הנקודות של הנשיא טראמפ.
"סוכם כי לא תתבצע פריסה מחדש של כוחות צה"ל מרצועת עזה עד שחמאס יפורק מנשקו באופן מלא וכל שטח הרצועה יעבור פירוז – כל כלי הנשק, הקלים והכבדים, וכל המנהרות. כל נשק שייאסף יושבת באופן מלא כך שלא ניתן יהיה לעשות בו שימוש חוזר. ישראל שומרת על זכותה המלאה להגנה עצמית: אם חמאס יפנה לטרור, לאלימות או ינסה להתחמש מחדש, ישראל תשמור לעצמה את הזכות לפעול בהתאם. בגיבוי הנשיא טראמפ, הצדדים חולקים יעדים ברורים: רצועת עזה מפורזת לחלוטין ונטולת רדיקליזציה, שאינה מהווה איום על ישראל, ושבה תושבי עזה יוכלו לפעול למען שגשוג וכבוד בדרך של שלום".
מלאדנוב, הנציג הבכיר של מועצת השלום לעזה, ממלא תפקיד מרכזי בניסיון לקדם את יישום התוכנית. הוא היה מעורב גם בגיבוש הסכם הפירוז הקודם עם חמאס, וכיום הוא בין הגורמים המובילים את יישום התוכנית האמריקאית. בתחילת החודש כבר נפגש עם נתניהו וביקש מישראל לצמצם את התקיפות כדי לאפשר לתהליך להתקדם.
התוכנית שמקדמת וושינגטון כוללת את פירוז חמאס, מעבר לשלטון פלסטיני טכנוקרטי ללא תפקיד שלטוני לחמאס, הכנסת כוח ייצוב בינלאומי, הקמת כוח משטרה פלסטיני חדש, שיקום הרצועה והמשך נסיגה ישראלית בשלבים. מועצת השלום, בראשות טראמפ, הוקמה כדי לפקח על התהליך וללוות את השיקום ואת המעבר למבנה שלטוני חדש.
חמאס כבר הודיע כי הוא מקבל עקרונית את מפת הדרכים בת 15 הנקודות, אך טוען שהיישום יוכל להתחיל רק אם ישראל תקיים גם את התחייבויותיה. בשבוע האחרון גבר גם הלחץ האזורי על ישראל: כמה מדינות ערביות ומוסלמיות, ובהן מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, קטר וטורקיה, האשימו את ישראל בכך שהיא מעכבת את התהליך וקראו לארצות הברית להבטיח את יישום התוכנית.
מבחינת נתניהו, המחלוקת רגישה במיוחד גם בזירה הפוליטית. הבחירות בישראל צפויות ב-27 באוקטובר, והוא ניצב תחת לחץ מצד שותפיו בימין שלא להסכים לנסיגות נוספות לפני פירוק מלא של חמאס. גם גורמים דיפלומטיים מעריכים כי ערב הבחירות יהיה קשה לישראל לבצע ויתורים משמעותיים ברצועה.
אחרי הפגישה עם הנהגת חמאס במצרים וארבע שעות השיחות עם נתניהו בירושלים, ההמשך תלוי בראש ובראשונה בשאלה אם חמאס אכן יידרש למסור את נשקו להשמדה בפיקוח אמריקאי ואם יעשה זאת. אם המהלך ייצא לפועל, תחזור מיד לשולחן שאלת התמורה הישראלית והעיתוי שלה. האמריקאים מבקשים יישום הדרגתי של התוכנית, ואילו ישראל עומדת על כך שפירוק חמאס מנשקו יקדים כל נסיגה ושיקום.
התרעות פיקוד העורף